ישראלי ופיליפיני ביקשו להכיר בהם כזוג ולהשאיר את הזר בארץ- מה נפסק?

ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב

לפסק הדין בעניין פובדורה ואח' נ' משרד הפנים

האם העותרים- ישראלי ופיליפיני הם בני זוג ידועים בציבור, באופן כזה שמצדיק להורות למשרד הפנים שלא לסלק את בן הזוג הזר מישראל ולהעניק לו אשרת שהייה? בשאלה זו עסק בית המשפט במסגרת עתירה שהגישו השניים, אשר מנהלים חיי זוגיות כ- 12 שנה.

בשנת 2002 נענה משרד הפנים לבקשתם של אזרח ישראלי ובן זוגו הפיליפיני להכיר בקשר הזוגי ביניהם, והעניק לזר אשרת שהייה בישראל. בשנת 2004 ניתן לו מעמד של תושב ארעי, שהוארך עד שנת 2009. אלא שאז, נשלח פקח לדירתם, וגילה כי מדובר בדירת חדר, ובה מיטת יחיד. בעקבות זאת, הוחלט לסלק את הפיליפיני מהארץ.

בעתירה שהגישו בני הזוג כנגד ההחלטה, הורה בית המשפט למשרד הפנים להמשיך ולבדוק את כנות הקשר בין העותרים.

לעותרים נערך שימוע נוסף, במסגרתו טענו כי בדירה היה חלק נוסף ובו מיטה זוגית וחפצים משותפים, וכי לאחר מכן עברו יחד לדירה גדולה יותר. הוועדה קבעה כי מעבר הדירה אינו רלוונטי, שכן התרחש לאחר ביקורו של הפקח, וכי העותרים לא הוכיחו כי הם מנהלים חיים משותפים, אישיים וכלכליים, ומשכך- הזוגיות לא הוכחה.

לפיכך, הגישו עתירה נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. השניים טענו, כי הם חיים יחדיו כבני זוג מזה כ-12 שנים, ולפיכך זכאי העותר הזר למעמד של קבע בישראל. לכל הפחות, ביקשו להורות למשרד הפנים להמשיך לבדוק את הקשר הזוגי לתקופה נוספת.

להוכחת טענותיהם הגישו תצהירים של קרובי משפחה וחברים, והזכירו כי לא ייתכן שלפתע משרד הפנים לא יכיר במערכת היחסים, לאחר שהכיר בה במשך כ-7 שנים. עוד טענו, כי אמנם אין להם רכוש רב, אולם הם מסייעים זה לזה ככל יכולתם, וביקשו להקל עליהם בהתחשב בכך שהם חד-מיניים וללא ילדים משותפים.

לא ניתן להתעלם מהשנים הארוכות שחיו יחד

השופטת רות רונן ציינה, כי מתן אשרה לאזרח זר מתוקף היותו בן זוג של ישראלי, נעשית בהליך מדורג. במסגרת ההליך, נבחנת כנות הקשר, ויש להוכיח חיי שיתוף וקשר אמיתי של חיבה, אהבה ויחסי אישות.

נפסק כי אין חולק שהעותרים מנהלים מערכת יחסים מזה שנים ארוכות, בה הודה גם משרד הפנים. משכך, עליו לנהוג בזהירות לפני שהוא מבטל בהינף יד את הקשר, וזאת גם אם האינטנסיביות שלו פחתה ולמשך תקופה מסוימת בני הזוג לא חיו יחד, שכן כל מערכת יחסים יודעת עליות ומורדות.

השופטת קבעה, כי אמנם הדוח של הפקח הוא משמעותי אך עם זאת, לא היה זה ראוי להתעלם מטענת העותרים, כי עברו לדירה אחרת, גדולה יותר, בפרט כשחלפו כשנתיים וחצי ממועד הביקור ועד לשימוע.

נפסק כי מכלול הראיות מעיד על המחויבות והערבות ההדדית של העותרים זה לזה במישור האישי והכלכלי גם יחד, וכי פנייתו הנרגשת של העותר הישראלי בדיון, כאשר התחנן שהעינוי יופסק ויתנו לו ולבן זוגו לחיות יחד, כמו גם עדויות החברים וקרובי המשפחה, לא הותירו ספק שלא מדובר בקשר פיקטיבי.

עם זאת, קבעה השופטת כי אינה יכולה לקבל את העתירה במלואה, מאחר שאכן הייתה ירידה באינטנסיביות הקשר בשלב מסוים, ומשכך, על משרד הפנים להעניק לעותר אשרת שהייה זמנית, ולהוסיף לבחון אם הקשר התייצב באופן המצדיק להעניק לו מעמד קבע בישראל. הוצאות לא נפסקו.

עו"ד יוגב חלפון, העוסק בתחום המשפחה, מסביר, כי "השיקולים העומדים בפני משרד הפנים הם מחד, למנוע שוהים בלתי חוקיים בארץ ומאידך זכותו של האזרח הישראלי לקיים חיי משפחה".

"כדי לוודא שהזכות אינה מנוצלת לרעה, בוחן משרד הפנים את ניהול החיים המשותפים בין בני הזוג ע"י חקירות ושימוע (שכן זו הדרך היחידה העומדת בפניו), כאשר השאלה העיקרית שתיבחן היא האם בני הזוג עומדים במבחנים שנקבעו לידועים בציבור".

לפיכך, ממליץ עו"ד חלפון "כי זוגות הנמצאים במצב דומה, יגורו יחד, ינהלו חשבון בנק משותף ויצברו כמה שיותר הוכחות בדבר חייהם האישיים והכלכליים המשותפים".

• ב"כ העותרים: עו"ד כץ מסבאום
• ב"כ המשיב: עו"ד ספר

לפסק הדין בעניין פובדורה ואח' נ' משרד הפנים

למדור: חוקתי ומנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.