בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בשבוע שעבר בבקשת פושט רגל לקבל הפטר מחובותיו. בנק מזרחי-טפחות התנגד משום שלחייב יש דירת מגורים שאפשר לממש, אולם השופט סירב להשאיר את החייב ומשפחתו ללא קורת גג.
בתוך מספר שנים הפך החייב מנושה של מאות אלפי שקלים לחייב של מיליונים. החייב היה קבלן עבודות גבס מצליח לאורך שנות ה-90. לפני כ-14 שנים הוא הסתבך כלכלית כשהלקוח העיקרי שלו קרס, דבר שגדע חלק עיקרי מפרנסתו והשאיר אותו בחובות גדולים.
החייב לא הצליח לגבות חלק ניכר מהחובות של הלקוח, וב-2004 הוא קרס כלכלית ונפשית, והחליט לגשת להליך פשיטת הרגל. כ-5 שנים לאחר מכן הוא הוכרז כפושט רגל.
אחרי 13 שנה של הליכים, הגיש החייב לפני כשבוע בקשה לקבלת הפטר מחובותיו תמורת תוספת של 40 אלף שקל לקופת הנושים. הנאמנת המליצה לבית המשפט לקבל את הצעתו וכל הנושים הסכימו, למעט בנק מזרחי-טפחות שהתנגד בתוקף לבקשה בטענה שלחייב יש עוד נכס שניתן לממש – הדירה בה הוא מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו הקטינים.
אך השופט עודד מאור דחה את התנגדות הבנק והעדיף לקבל את בקשת החייב בהתחשב בעובדה שמזה שנים רבות הוא נמצא במערבולת קפקאית שלא באשמתו.
לזכור את הנושה הקטן
השופט הסביר כי אין טעם למכור את הדירה של החייב משום שלא מדובר בדירת פאר וממילא יש חובה לספק לחייב ולמשפחתו קורת גג.
השופט ביסס את קביעתו על נתונים נוספים, בהם התרשמותו מאישיותו החיובית של החייב שנחשף אליה לאורך ההליך והעובדה שעמד בתשלומים כסדרם וכבר כיסה 85% מהחוב.
השופט הדגיש עוד כי החייב בעצמו היה בעבר נושה של חובות גדולים, אך בניגוד לבנק הגדול והמבוסס הוא לא הצליח לגבות אותם ולהתמודד עם הנזק.
בהיבט זה השופט מאור הסביר את הפער בין "נושה מקצועי" כמו הבנק, שיש לו כלים רבים לבחון יכולת של לקוח להחזיר חובות והוא גם יכול לתמחר את הלוואותיו בריבית גבוהה, לבין נושה "רגיל" כמו החייב שנעדר את הכלים והיכולות הללו.
"... ראוי לזכור את אותו נושה "קטן" שיכולתו להתמודד עם נזק כלכלי מוגבלת יותר ממי שהוא נושה מקצועי, שכושר ספיגת הנזק במחיקת החוב של החייב כלפיו רבה יותר מהנושה הרגיל-קטן", כתב.
השופט הוסיף כי ייתכן שיש מקום לשנות מצב זה ולהשוות את הכוחות בין הנושים השונים באמצעות העדפת נושים "קטנים" על פני נושים "מקצועיים", וזאת לאור העובדה שהנושה המקצועי כבר גילם את הסיכון בריבית שהטיל על החייב בעת שנתן לו אשראי או הלוואה.
ובחזרה לגופו של עניין השופט החליט כאמור לקבל את בקשת ההפטר תוך שציין לשבח את התנהלות הנאמנת בתיק. משכך, אחרי שהחייב יוסיף 40 אלף שקל לקופת פשיטת הרגל הוא יזכה סוף סוף, בחלוף יותר מעשור של הליכים, בהפטר המיוחל.
- ב"כ החייב: עו"ד אופיר רונן
- ב"כ בנק מזרחי טפחות: עו"ד תמי מייזליק
- הנאמנת עו"ד אלונה בומגרטן בעצמה; ועו"ד בר גרנית
* עו"ד רז רוזנברג עוסק בפשיטת רגל.
** העו"ד לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין