מנכ"ל בחברה שמייצרת שבבים לתעשייה גרם לה ב-2011 להתקשר בעסקת תיווך מול חברה אחרת לצורך ייצור ברומניה. בדיעבד הסתבר שהחברה המתווכת הייתה שייכת לו ולאחיו.
לפני כשלוש שנים הגיש מייסד חברת "מכנו-דין" העוסקת בייצור שבבים לתעשייה האווירית תביעה בשמו ובשם החברה נגד שותפו לשעבר.
בתביעה נטען שבשנת 2011 השותף "דחף" את החברה להעביר חלק מפעילות הייצור שלה מישראל לרומניה, בניגוד לעמדת יתר נושאי המשרה ומדיניות החברה ותוך הפרת חובות אמון.
לדבריו, השותף העביר את פעילות הייצור דרך חברה בשם OMZI ששימשה כמתווכת בין החברה לבין היצרנים הרומנים ונהנתה מעמלות תיווך של מאות אלפי שקלים. פעילות זו נעשתה מבלי שהוצגו לחברה הסכמים מול היצרנים ברומניה וכשהנתבע אוסר על עובדי החברה ליצור קשר עם הרומנים ישירות.
לטענת התובע, כל ניסיון התנגדות מצדו נתקל באיומים מפורשים מצד הנתבע שהבהיר שיפנה לספקים, ללקוחות ולבנקים ויפגע בחברה.
התובע הוסיף שבעקבות ההתנהלות המחשידה הוא בדק וגילה שהנתבע ואחיו אוחזים ב-80% ממניות OMZI וכי יתר המניות שייכות למכר שלהם. עוד הסתבר שמדובר בחברה שלא פעלה קודם לכן ופעילותה הבלעדית היא מול "מכנו-דין".
בעקבות הממצאים ערכה החברה לנתבע שימוע אך הוא הכחיש כל קשר לחברה הרומנית.
לדברי התובעים, הנתבע בהתנהלותו פעל בניגוד עניינים מובהק והפר את חובות האמון והזהירות המוטלות עליו כנושא משרה. לפיכך, עליו לפצות את החברה על נזק של כ-674,000 שקל שנגרם לה כתוצאה מתשלום עמלות התיווך ל-OMZI ומהוצאות מימון עודפות שנאלצה לספוג.
הנתבע טען להגנתו שבתקופה שקדמה לאירועים החברה נדרשה להגדיל את כושר הייצור שלה כדי לעמוד בדרישות התעשייה האווירית ולכן נבדקה האפשרות של ייצור בחו"ל. הבדיקה העלתה שייצור ברומניה זול משמעותית מהאלטרנטיבה בארץ והוצאת העבודות לשם הייתה גלויה ואושרה מראש על ידי התובע.
הוא הוסיף שמאחר שקבלני המשנה הרומנים דרשו תשלום מיידי החברה לא יכולה הייתה לעבוד מולם ישירות ולכן הוקמה חברת OMZI על ידי ישראלי תושב רומניה כדי שתשמש כמתווכת. לצורך פעילותה הראשונית הוא ואחיו העמידו לחברה הלוואה של 20,000 אירו, כשרישומם כבעלי מניות נעשה בטעות ולא היה לו שום אינטרס כלכלי בעסקה.
ניצל הזדמנות עסקית
אך השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב הבהירה שבין אם הנתבע היה בעל מניות בחברה הרומנית ובין אם היה לו אינטרס כנושה בלבד, אין ספק שהוא פעל ממצב של ניגוד עניינים בין טובת החברה לבין טובתו הפרטית וערך את ההתקשרות בין החברות כשהוא עומד "משני עברי המשא ומתן".
השופטת הדגישה שההתקשרות של החברה עם OMZI כמתווכת מול היצרנים הרומנים הייתה הזדמנות עסקית שנוצלה באופן פסול על ידי הנתבע.
היא הוסיפה שמחומר הראיות עלה שהחברה לא אישרה את ניגוד העניינים, שהתובע התנגד לייצור הרומני ושהנתבע פעל מאחורי גבו.
השופטת סיכמה שהכשל המרכזי של הנתבע היה בכך שלא גילה לתובעים שהוא פועל ממצב של ניגוד עניינים והתנהלות זו כשלעצמה מהווה הפרה של חובת האמון שהייתה מוטלת עליו כנושא משרה.
באשר לסכום הנזק, השופטת קיבלה את חוות הדעת שהגישו התובעים ברובה וקבעה שלחברה נגרם נזק של 620,000 שקל כתוצאה מתשלום עמלות התיווך לחברה הרומנית. הנתבע חויב להשיב את הסכום לחברה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעים: עו"ד שפינדל ובלקינד
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ארד
עו"ד דנה ליבנה זמר
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין