בימ"ש העליון קיבל השבוע ערעור של אדם שנפגע קשה מנפילה מגובה 4 מטרים. בניגוד לבית המשפט המחוזי – שפטר את הקבלן מאחריות – השופטים מצאו אותו אחראי לתאונה, ופסקו כי לא נקט באמצעי זהירות מספיקים.
בתביעה המקורית שהגיש הנפגע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ב-2008 נגד החברה הקבלנית "יפים פרידמן ובניו" וחברת הביטוח שלה "הראל", הוא טען שמגיע לו פיצוי על נזקים שנגרמו לו עקב תאונה שקרתה לו בבית פרטי ביישוב עלי אליו הוזמן לצורך פינוי רהיט שאוחסן בעליית הגג.
לפי התביעה, התאונה התרחשה באחד מימי אוקטובר 2001. לטענת הנפגע, בעל הבית הוביל אותו לעליית הגג, ושם הוא דרך על לוח גבס שהונח על פתח ברצפה, שבר אותו ונפל מגובה של 4 מטרים. בעקבות הנפילה הוא נפגע בגבו ובקרסולו ונותר עם נכויות אורתופדיות ונפשיות משמעותיות.
הנפגע טען כי הקבלן שבנה את הבית התרשל בכך שהותיר את הפתח האמור מבלי למגן אותו ולהציב אמצעי אזהרה מספיקים. הקבלן כפר באחריות וטען בין היתר, כי הפתח נועד לאפשר הרחבה עתידית ומוקם במפלס שהגישה אליו הייתה מוגבלת ביותר, בין השאר, על ידי קיר בטון בגובה 1.40 מטר. מכל מקום, לטענתו הוצב במקום שלט המתריע מפני הסכנה.
הקבלן הוסיף כי המערער חצה את כל המכשולים והתעלם מכל אמצעי הזהירות ועל כן הוא ובעל הבית שהוביל אותו לאזור הפתח, הם האשמים בקרות התאונה. ואכן התביעה נגד הקבלן נדחתה לפני כשנתיים. השופטת דליה גנות קבעה כי לא הוכחה אחריותו לתאונה ומנגד ייחסה אחריות לבעל הבית ולנפגע עצמו שלטעמה התנהגותם הייתה "פזיזה, בלתי צפויה וחסרת אחריות".
השופטת קבעה כי הקבלן יצא ידי חובתו כאשר מנע את הגישה ממפלס המגורים למפלס עליית הגג ובאמצעות הצבת השלט, וכי לא יכול היה לצפות שמישהו ינהג באופן כל כך בלתי סביר ולא אחראי ויסכן את עצמו כפי שעשה הנפגע. היא אף ציינה כי ממילא לא ניתן להטיל על הקבלן אחריות לנזק שנגרם מעבודות שביצע על פי תכנית מאושרת.
אלא שבמסגרת ערעור שהגיש הנפגע על החלטה זו הביעו שופטים העליון – צבי זילברטל, דפנה ברק-ארז ויורם דנציגר – דעה שונה בתכלית.
מפגע בטיחותי
השופטים קבעו חד-משמעית כי הקבלן התרשל וכי הפתח שהותיר היה בגדר מפגע בטיחותי מסוכן, במיוחד כשנמצא בבית פרטי שאמור לאפשר תנועה חופשית ובטוחה לשוהים בו.
כן נקבע כי הקבלן צריך היה לצפות כניסת אנשים לאזור הסכנה ובנסיבות אלה אמצעי הזהירות שננקטו על ידו לא היו מספקים. לעמדת שלושת השופטים הקבלן היה צריך לחסום את הגישה לאזור הסכנה לחלוטין ולא רק להגביל אותה. בנוסף הם הבהירו כי העובדה שהקבלן פעל על פי תכנית אינה משחררת אותו מאחריות לנזק שנגרם מפתח שהותיר ללא גידור.
לקראת סיום השופטים מצאו לנכון לציין כי לשיטתם לא מוצדק לייחס בנסיבות אלו אשם תורם מכריע למערער – דבר שעלול לאיין את אחריות הקבלן – אך הדגישו כי סוגיה זו כמו גם גובה הנזק, וחלוקת האחריות בין כל הצדדים המעורבים בתיק, תמשיך להתברר בבית המשפט המחוזי.
לטובת המערער נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד אילן קנר
- ב"כ המשיבות 1-2: עו"ד שי קין
עו"ד יצחק סבג
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין