ביהמ"ש: הסקס נגמר? זה לא מה שקובע את "מועד הקרע"

הפסד לאישה שטענה כי מאז 7.10 חדלו היא והפרוד לקיים יחסי מין, ולכן יש לראות ביום זה את המועד הקובע לחלוקת הרכוש. השופט הבהיר: המבחן המרכזי הוא סיום השיתוף הכלכלי

הפסקת יחסי אישות אינה קובעת את "מועד הקרע" בגירושין: כך הבהיר לאחרונה השופט מחמוד שדאפנה מבית המשפט למשפחה בנוף הגליל. הוא דחה בקשת אישה שקרוביה נחטפו ב-7.10 לעזה ונרצחו להחשיב את אותו יום מר ונמהר כמועד הקרע בינה לבין הפרוד, בטענה כי מאז הטבח בתה עברה ללון עמה מפחד, ובעלה עבר למיטה נפרדת. "האלמנט המרכזי הינו ההפרדה הכלכלית", הדגיש.

התובעת והנתבע הם פרודים והורים לבת. בינואר אשתקד עזב הבעל את הבית, ואולם במסגרת הליכי הגירושין ניסתה האישה להקדים את "מועד הקרע" – המשפיע על חלוקת הרכוש – לשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. זאת בטענה שמאז אותו יום מר ונמהר חדלו השניים מלקיים יחסי מין, ובתה עברה ללון עמה.

התובעת שחזרה בכאב כי ביום הטבח מכריה/קרוביה (הושמט בפסק הדין) נחטפו לעזה ובהמשך התברר כי למרבה הטרגדיה נרצחו שם, כשלאחר מכן גופותיהם חולצו. לדבריה אירוע מטלטל זה השפיע דרמטית על בתה והיא פחדה לישון לבד במיטתה, ולכן עברה, כאמור, לישון עמה, כשבעלה פינה לה את המקום ועבר ללון ביחידה נפרדת.

מנגד טען הבעל כי מועד הקרע חל בינואר 2025, אז עזב סופית את הבית. לשיטתו הקרע אינו נקבע בהתאם להפסקת יחסי מין, אלא על-פי מכלול נסיבות עם אלמנט מרכזי של הפרדה כלכלית. הנתבע הכחיש כי מאז ה-7.10 גר ביחידת דיור נפרדת תוך ניתוק מחיי המשפחה, וסיפר שהמשיך לגור עם התובעת ובתם, תחת קורת גג אחת, עד כשנה ו-3 חודשים לאחר מכן.

גרו כמשפחה לאחר הטבח

השופט שדאפנה אימץ את עמדת הבעל וקבע את מועד הקרע בין הצדדים לינואר 2025, אז עזב הנתבע סופית ובאופן מוחלט את בית המגורים. בראשית דבריו הפנה לבקשת האישה בתביעתה שלה, להורות כי מועד האיזון יהיה מיום הנישואים "ועד ליום 21.1.25, שהוא מועד הפירוד בין הצדדים". לדברי השופט מדובר בהודאתה המפורשת כי מועד הקרע חל ביום שנקבה, ולא לפני כן.

אלא שאף לגופו של עניין הבהיר השופט כי מועד הפסקת קיום יחסים אינו רלוונטי לקביעת מועד הקרע. "הקרע אינו נקבע על-פי הפסקת קיום יחסי אישות בלבד, אלא על-פי מכלול נסיבות המצביעות על סיום חיי השיתוף הכולל, כאשר האלמנט המרכזי הינו ההפרדה הכלכלית המלאה", הדגיש.

בהתאם לכך חידד השופט כי גם בהנחה שגרסת האישה נכונה, וכי מאז ה-7.10 נמנעו הצדדים מלקיים יחסי מין ולנו במיטות נפרדות, הרי שאין בכך כדי להוביל למסקנה שנוצר ביניהם, באותו מועד, נתק סופי ומוחלט בכל המישורים והתחומים. הובהר שעלה מן הראיות כי גם לאחר יום הטבח המשיכו בני הזוג לנהל את משק ביתם משותף, ומשכך אין לראות בהפסקת יחסי המין, כשלעצמה, כעילה להקדמת מועד הקרע.

לפיכך השופט העמיד את מועד הקרע של הצדדים – המשפיע על קביעת הזכויות והחובות המשותפים – על ינואר 2025 כבקשת הבעל, וחייב את האישה לשלם לו הוצאות בסך 2,500 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד מור כרמי
• ב"כ הנתבע: עו"ד קרן גולד בן יאיר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.