עתירות לביטול מזונות ילדים "מרדנים" מונחות לפתחם של בתי המשפט חדשות לבקרים. מהם השיקולים שיילקחו בחשבון ומה יכריע את הכף?
בני וציפי, הורים לשלושה בנים בני 4, 8 ו-16, החליטו להתגרש זה מזו. במסגרת הגירושין נקבע כי בני ישלם לילדיו מזונות בסכום של כ-6,000 שקלים מדי חודש. אולם, כשנתיים לאחר הגירושין נתגלע סכסוך בין בני לילדים ונוצר מצב שבו הקטינים אינם מוכנים להיפגש עם אביהם. לא להסדרי ראיה, לא ללינה בביתו וכמובן שלא לחופשות ארוכות.
לשאלות על מזונות:
כנסו לפורום דיני משפחה של אתר פסקדין
בני ניסה לחדש את הקשר, ביקש לקיים טיפולים משפחתיים, התמודד עם עלבונות לא קלים אך ללא הואיל. במקביל, הוא גילה שהמשקעים מהגירושין הביאו לכך שציפי, אשתו לשעבר, מסיתה את ילדיו נגדו.
סיטואציה זו מעלה שאלות רבות. האם בני רשאי להפסיק לשלם מזונות? האם קיים דין שווה מבחינה זו לגבי הילד הגדול בן ה-16 והקטין בן ה-4? האם ביטול המזונות יפגע בניסיונות להחיות את הקשר בעתיד? האם שלילת מזונות תשפיע על צרכיהם הבסיסיים של הקטינים? האם בני עשה כל שניתן מבחינתו?
עתירות לביטול מזונות ילדים "מרדנים" מונחות לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות. הרשימה הקצרה שלפניכם תבחן מהם השיקולים המרכזיים שמנחים את בתי המשפט בבואם לדון בתיקים אלה.
צעד קיצוני וחריף
השופט אליקים רובינשטיין התווה בפסיקת בית המשפט העליון את השיקולים אשר עומדים על הפרק בנוגע למזונות ילדים מרדנים. בפסק דין שניתן על ידו בקיץ 2010, השופט רובינשטיין בחן את הנושא באופן מעמיק וניסה לצקת פרשנות ותוכן לסעיף 9 בחוק לתיקון דיני המשפחה. זהו הסעיף שקובע כי בית המשפט רשאי לבטל מזונות במידה שהוכחה בפניו התנהגות מחפירה מצד הזכאי (הילד).
בשלב ראשון, יש להבין כי האפשרות העקרונית להפחית ולבטל מזונות ילדים קיימת לא רק בחוק. במשפט העברי, המהווה את המקור לתשלום המזונות בישראל, מדובר על חובה מוחלטת עד גיל שש בלבד (ובלשון "מקצועית" – "קטני קטינים").
השופט רובינשטיין הדגיש כי הרשות שבידי בית המשפט להפחית או לשלול מזונות ילדים סרבנים משקפת "תפיסות ערכיות בדבר מערכת היחסים בין הורים לילדיהם". עם זאת, באותה נשימה צוין כי הזכות למזונות היא הכלל והשלילה היא החריג, כלומר בית המשפט מכיר בכך שילדים אינם אחראיים להתנהגות הוריהם בגירושין ואף לא לתוצאות או ההשלכות של פרידתם על חייהם.
שלילת מזונות תיעשה בזהירות ויפים לכך דבריו של הנשיא שמגר שפסק כי זהו "צעד קיצוני וחריף" שבדרך כלל יש להימנע ממנו, ולנקוט בו רק בנסיבות יוצאות דופן. גם כאשר נמצא כי הילדים הם אכן מרדנים וגם כשהאב מוכיח תום לב וניסיון כן לתקן את הקשר בטרם הגשת העתירה לביטול המזונות, בית המשפט ינסה ללכת בדרך ביניים. למשל, להפחית את המזונות, להקפיא אותם לתקופה מוגבלת וכדומה.
ביטול מזונות מול טובת הילד
בבתי המשפט נקבע לא פעם, כי יש להעמיד שלילת מזונות מול עיקרון העל של טובת הילד. ההתייחסות לעיקרון טובת הילד בוחנת לא רק את מערכת היחסים בין הקטינים לאביהם אלא גם את ההשפעה שעלולה להיות לביטול המזונות על האפשרות לתיקון הקשר בעתיד.
כמו כן, גם אם בית המשפט מתרשם שהילדים מתנהגים בצורה "מחפירה" ואפילו אם הוא סבור שאין כל תקווה לשקם את היחסים, המזונות לא יבוטלו אם הדבר יסכן את צרכיהם הבסיסיים. במקביל, בית המשפט מתייחס גם להתנהגותו של האב תוך ניסיון להתחקות אחר המניעים שעומדים מאחורי עתירתו.
שיקולים רבים והיבטים שונים
בדוגמא של בני וציפי, ביהמ"ש ייקח בחשבון מספר שיקולים וישאל שאלות רבות. האם התנהגות הילדים כלפי בני היא מחפירה וניתן להגדירה כ"קיצונית ונדירה", האם קיימת חלופה מתונה יותר (הפחתת מזונות או הקפאתם), האם ניתן לייחס את האשמה לסרבנות הקשר אל רצונו העצמאי והאמיתי של הקטין, או שמא גם בני או ציפי אשמים.
כמו כן, ביהמ"ש יבדוק האם בני עשה כל שביכולתו בכדי לחדש את הקשר (למשל, השתתף בפגישות למיתון הלהבות, מימן טיפול פסיכולוגי מתאים), כיצד ישפיע ביטול המזונות על הסיכוי לחדש את הקשר בעתיד, וכמובן – האם ביטול המזונות עלול לגרום לפגיעה בקיומם הסביר של הילדים?
כפי שניתן לראות, בית המשפט ינהג בזהירות ויבחן את הנושא על היבטיו השונים, בטרם יחליט לפטור אב מתשלום מזונות ילדיו. בכל מקרה, ראוי להזכיר שוב את דבריו של השופט שמגר שקבע כי ביטול מזונות לילד מורד הוא "צעד קיצוני וחריף" אשר יש להימנע ממנו אלא בנסיבות יוצאות דופן בלבד.
* עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה וגישור במשפחה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין