אמם של הילדים חטפה אותם מארה״ב לישראל. אביהם דרש את החזרתם לפי אמנת האג. בשל מצבו הכלכלי והחשש לשלומם הפיזי והנפשי של הילדים קבע בית המשפט תנאים להחזרה.
בינואר 2017 לקחה אם את שני ילדיה ממוסדות החינוך שלהם בארה״ב ועלתה איתם על טיסה לישראל. האב פנה לבית המשפט בעתירה להחזרת הילדים לפי חוק אמנת האג. בית המשפט המחוזי הציב תנאים להחזרה כדי להבטיח שאמם תוכל להצטרף אליהם ושרמת חייהם תהיה סבירה. ערעור שהגיש האב לבית המשפט העליון נדחה לאחרונה.
בני הזוג נישאו ב-2009 והביאו לעולם שני ילדים (כיום בני 7 ו-8). הם נקלעו לקשיים כלכליים וצברו חובות וב-2013 החליטו לטוס לארה״ב במטרה להשתקם כלכלית ו״להרוויח כסף״.
בתחילת 2017 נקלעה מערכת היחסים ביניהם למשבר. האם, ללא הודעה מוקדמת, לקחה את הילדים מבית הספר וחזרה איתם לארץ. האב גילה זאת רק כשהגיע לאסוף את הילדים.
כחצי שנה לאחר מכן האב הגיש תביעה להחזרת הילדים בהתאם לחוק אמנת האג בבית המשפט למשפחה בראשון לציון. תביעתו נדחתה, בין היתר, לאחר שנקבע שאין תחולה לאמנה כי מקום מגוריהם הרגיל של הקטינים הוא בישראל. בית המשפט הסתמך על כך שלילדים לא היה ביטוח רפואי או מקום מגורים קבוע בארה״ב והם נדדו בין 5 דירות במהלך כארבע שנים ולפעמים ישנו ברכב.
בנוסף אימץ בית המשפט את מסקנת המומחית שמונתה בתיק שלפיה מאחר שנגד האם יש צו עיכוב יציאה מהארץ בשל חובות בני הזוג, החזרה לארה״ב תכפה על הילדים ניתוק ממנה מה שעלול לגרום להם נזק נפשי ממשי.
האב ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי שקבע בניגוד לערכאה הראשונה כי מקום מגוריהם הרגיל של הילדים היה בארה״ב ולכן יש תחולה לאמנה. עם זאת, לנוכח הסכנה לבריאותם הפיזית והנפשית של הילדים קבע בית המשפט שההחזרה תיעשה בתנאי שהאב ידאג להסיר את צו עיכוב היציאה מהארץ נגד האם ויפקיד 250,000 שקל בקופת בית המשפט כדי להבטיח דיור לאם ולקטינים בשנה הקרובה ומימון טיפול נפשי לילדים.
על החלטה זו הגיש האב בקשת רשות ערעור לעליון. הוא טען שהתנאים שהציב בית המשפט המחוזי מסכלים בפועל את החזרת הילדים. לדבריו, אין מקום להטיל עליו את פירעון החובות שעה שבני הזוג צברו אותם יחד וחיובו בהפקדת הסכום הופך את האמנה לכלי ״לטובת עשירים בלבד״.
חיים מהיד לפה
השופט יצחק עמית דחה את הערעור. הוא קבע שעל אף הנדודים בתוך ארה״ב שם היה מקום מגוריהם הקבוע של הילדים ולכן באופן עקרוני ועל פי הוראות האמנה יש להחזירם.
עם זאת לדבריו, ״התמונה הכללית המצטיירת לגבי האחריות ההורית שהפגינו שני ההורים לאורך תקופת שהותם בארה״ב אינה מלבבת״. בני הזוג חיו מהיד לפה, ללא מקום מגורים קבוע ומעמד הילדים לא הוסדר במהלך השנים. כך למשל, הם לא קיבלו את החיסונים הנדרשים או טיפול רפואי כלשהו.
זאת ועוד, יש להתחשב במצב החריג בו נמצאת האם, שאינה יכולה לצאת מהארץ כל עוד תלוי נגדה צו עיכוב יציאה.
לקביעת השופט, מצבם הרגשי הנוכחי של הקטינים מעורער והחזרתם לארה״ב כשהאם נותרת מאחור עלולה להסב להם נזק חמור ומשמעותי.
בנסיבות אלה התנאים שהציב בית המשפט המחוזי ראויים שכן הם מבטיחים שהאם תוכל להצטרף לילדים ואלה יקבלו דיור וטיפולים נפשיים עם חזרתם לארה״ב.
השופטים דפנה ברק ארז וג׳ורג׳ קרא הצטרפו להחלטה.
- ב״כ המבקש: עו"ד משפחה אדווין פרידמן
- ב״כ המשיבה: עו"ד שרון ירמיהו
עו"ד יגאל בן חיים
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין