בן 6.5 שטיפס על מתקן לא יציב בגן עירוני שבר את הזרוע ונאלץ לעבור ניתוח. בית המשפט קבע כי מלבד העירייה, גם ליבואנית המתקן ולחברה שנשכרה לתחזוקת המתקנים בגן יש אחריות משמעותית לתאונה
נער בן 14 מארה"ב יקבל פיצויים של יותר מ-800 אלף שקלים על הנזקים שנגרמו לו כששהה לפני כ-8 שנים בחופשה בארץ ונפל ממתקן "אקסטרים" לא יציב בגן ברעננה. כך קבעה לאחרונה שופטת בית משפט השלום בבת-ים אידית קליימן-בלק בפסק דין בתביעה שהגיש יחד עם הוריו נגד העירייה. השופטת מצאה שהעירייה התרשלה כשאפשרה להציב מתקן מסוכן ולא יציב ללא פיקוח ותחזוקה נאותים. בצד זאת, קיבלה השופטת חלקית את טענות העירייה נגד יבואנית המתקן "ערם שהם נ.ע. לבה" וחברת "שעשועים וספורט" ששכרה לצורך תחזוקתו השוטפת, והורתה להן להחזיר לה 70% מהפיצויים שתשלם.
באפריל 2014 שהה הנער, אז ילד בן 6.5, בחופשה בישראל והלך עם אביו לשחק בגן שעשועים ברעננה. הוא עלה על מתקן משחקים משולב, שכולל משטח משופע וארוך בצורת זגזג. כשהגיע לקצה העליון שלו, המתקן נטה לצד והוא נפל לקרקע מגובה של כמעט שני מטר. כתוצאה מהתאונה נגרם לו שבר פתוח בעצם הזרוע והוא נאלץ לעבור ניתוח.
בתביעה שהגיש יחד עם הוריו כעבור שנתיים נגד עיריית רעננה הוא טען שהתרשלה בהתקנה, בתחזוקה ובפיקוח על המתקן המסוכן, ועליה לפצות אותו על הנזקים שנגרמו לו עקב הנפילה.
העירייה הכחישה אחריות. היא טענה שווידאה שכל גני השעשועים הציבוריים בטיחותיים, מתאימים לפעילות ילדים, מפוקחים ותואמים לתקן. עם זאת, היא ביקשה שאם התביעה נגדה תתקבל תוטל אחריות על הורי התובע, שלא השגיחו עליו, ועל יבואנית המתקן וחברת התחזוקה ששכרה והייתה אחראית לביצוע בדיקות תקופתיות. היבואנית וחברת התחזוקה טענו בתגובה שהמתקן היה תקין וראוי לשימוש.
סיכון צפוי ובלתי סביר
השופטת אידית קליימן-בלק קבעה כי "התנהגותה של העירייה יצרה כלפי התובע (קטין) סיכון צפוי ובלתי סביר". היא ציינה כי מדובר במתקן גבוה מאוד, שמכון התקנים כינה "אקסטרים", שציר שלו לא היה מקובע אלא מוטה לצד אחד באופן לא סימטרי. היא הדגישה כי עצם העובדה שלאחר התאונה המתקן קובע (אם כי לא ברור על-ידי מי) מעידה שגם העירייה וגם חברת התחזוקה חשבו שההטייה שלו מסוכנת ועלולה להוות מכשול עבור הילדים.
השופטת הוסיפה כי הסתבר שהמתקן לא הותקן כמו שצריך ולא נבדק על-ידי מכון התקנים אחרי שהוצב בגן, וגם הבדיקות התקופתיות שביצעה חברת התחזוקה היו שטחיות בלבד.
לפיכך נקבע כי העירייה התרשלה. עם זאת, השופטת קיבלה באופן חלקי את טענות העירייה נגד היבואנית וחברת התחזוקה, וחייבה כל אחת מהן להחזיר לעירייה 35% מהפיצויים שתשלם לתובע. בנוסף, השופטת מצאה שגם לאביו של התובע יש אחריות מסוימת לתאונה כיוון שהיה צריך להשגיח עליו ביתר זהירות. את שיעור האחריות שלו היא העמידה על 15%.
לאחר בדיקת הנזקים שנגרמו לתובע, שנשאר עם נכות אורתופדית, חייבה השופטת את העירייה לשלם לו פיצויים של 680 אלף שקלים על הפסדי שכר ופנסיה, עזרה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, וכן שכר טרחת עורך דין של 136,000 שקלים, החזרי אגרה והוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד מירב וולניץ יטח
- ב"כ העירייה: א.אלרום, עורך דין נזיקין
- ב"כ הצדדים השלישיים: עו"ד עמיחי טרוזמן (בשם היבואנית), עו"ד רנרט (בשם חברת התחזוקה)
עו"ד שני אדרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין