ייפוי כוח מתמשך של קשישה סיעודית לא יבוטל: "סומכת על בתי"

בית המשפט דחה את תביעת ילדיה האחרים של האישה לבטל את המסמך ולמנות לאימם אפוטרופוס בשל השפעה בלתי הוגנת מצד אחותם

בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה תביעת אחים לבטל ייפוי כוח מתמשך שערכה אימם הקשישה (88) לטובת אחותם, סמוך לאחר מות אביהם. השופטת לירון זרבל קדשאי התרשמה מעדותה הישירה של האם - שאובחנה ככשירה במעמד חתימת המסמך - כי רצונה האמיתי הוא שבתה תשתמש עבורה כמיופת כוח לעת מצוא.

אימם של הצדדים, אם לשמונה המוגדרת סיעודית, ערכה ביוני 2022 ייפוי כוח מתמשך לטובת בתה-הנתבעת, ימים ספורים לאחר מות בעלה. המסמך טרם נכנס לתוקף, ואולם הדבר לא מנע משלושה מהאחים להגיש תביעה לביטולו ולמינוי אפוטרופוס לאימם. בפסק הדין צוין שעקב סכסוך נוצרו שני "מחנות" - התובעים מצד אחד, ומיופת הכוח וארבעה אחים נוספים מן העבר השני.

לטענת המתנגדים לייפוי הכוח, במועד חתימת המסמך אימם לא הייתה כשירה ובנוסף הופעל עליה לחץ בלתי הוגן למנות את אחותם-הנתבעת, בהיותה שרויה באבל כבד על אביהם. הם ציינו כי לא פגשו את במשך למעלה משנה אימם חסרת הישע שנתונה לשליטת אחותם, והביעו חשש לשלומה.

להמחשת טענתם סיפרו התובעים, בין היתר, כי אחותם חסמה בסדינים וסמרטוטים את חלון המרפסת של אימם, בה אהבה לשבת, על מנת לבודד אותה מהעולם.

מנגד טענה מיופת הכוח שלא הופעלה על אימה השפעה פסולה כלשהי לצורך חתימתה על ייפוי הכוח המתמשך, כאשר היוזמה לערוך אותו הייתה בכלל של שירותי הרווחה. לשיטתה מדובר בתביעה חסרת תכלית שכן המסמך נערך כדין בזמן שאימה היית כשירה, ולכן תקף משפטית.

חסימת החלון - יוזמה של האם

תחילה קבעה השופטת זרבל קדשאי, על בסיס חוות דעת רפואית נייטראלית, שלמרות מחלותיה השונות האם הייתה כשירה במעמד חתימת ייפוי הכוח המתמשך. בהמשך היא עברה לדון בסוגייה העיקרית שעל הפרק - הטענה להשפעה בלתי הוגנת מצד מיופת הכוח.

לאחר ששמעה מכלי ראשון את עדות הקשישה, שוכנעה השופטת שייפוי הכוח המתמשך עליו חתמה משקף את רצונה החופשי, מבלי שהוסללה לכך על-ידי בתה או מי מטעמה. "אני בחרתי בלאה (שם בדוי) הבת שלי, אין עוד בן אדם כמוה. אני סומכת עליה בעיניים עצומות. את החיים שלה היא נתנה לי ולבעלי. היא לא התחתנה, רק טיפלה בנו. כל היום וכל הלילה היא אצלי", סיפרה האם. לגבי הילדים מהמחנה השני ציינה כי הם "הרסו לי את החיים והוציאו לי את הנשמה".

השופטת, כאמור, נתנה אמון בעדות הקשישה. "לא התרשמתי שדבריה של שרה (שמה הבדוי של האם) ורצונה כפי שהביעה אותו בלשונה, הם פרי של השפעה בלתי הוגנת. לא ניכרו בעדותה רמזים לחשש מפני לאה או מפני הבאות שמא יבולע לה; שרה התנסחה באופן חופשי, מבלי לנסות לשקול את מילותיה או כמי שנזהרת בדבריה", כתבה.

ומה ביחס לטענת התובעים בקשר לחסימת החלון של אימם? ובכן לדברי השופטת, הקשישה היא שבחרה לתלות וילון בגלל שבתה מהמחנה השני אימצה מנהג בזוי לצעוק עליה דברי בלע דרך החלון לאוזני העוברים והשבים, ואף הציבה מצלמות המכוונות לביתה. 

בסיכום העניין קבעה השופטת שבהיעדר עילה לביטולו, ייפוי הכוח המתמשך שערכה הקשישה לטובת בתה יישאר על כנו. בתקווה שהדבר יביא לאיחוי הקרעים במשפחה המסוכסכת, לא נפסקו הוצאות משפט.

• ב"כ התובעים: עו"ד תמר ברק ו/או עו"ד רונית פינקלשטיין
• ב"כ הנתבעות 3-4: עו"ד רעות אקהאוז עמויאל
• אפוטרופוס לדין: עו"ד רונן צרפתי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.