היזמית טענה להגנתה שקריסת הקבלן המבצע מנעה ממנה במשך תקופה להמשיך בעבודות. בית המשפט קבע ש-159 הרוכשים לא צריכים לסבול מכך
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגישו רוכשי דירות בראש העין נגד היזמית שמכרה להם אותן. במוקד התביעה: איחור של מספר חודשים במסירת הדירות. השופט אריאל ברגנר דחה את טענת היזמית לפיה העיכוב נעוץ בקריסת הקבלן המבצע כך שמדובר ב"כוח עליון". הוא קבע שהסיכון להתמוטטות הקבלן מוטלת עליה, ולפיכך עליה לשלם ל-159 התובעים פיצוי בסך 2,476,556 שקל.
הנתבעת הינה חברה יזמית שזכתה במכרז לבניית עשרה בניינים בהם 276 דירות בפרויקט "השמורה" שבראש העין. חלק מהדירות שווקו במסגרת תכנית "מחיר מטרה" של משרד הבינוי והשיכון וחלק הוצעו למכירה בשוק החופשי. לצורך ביצוע הבנייה התקשרה הנתבעת באוגוסט 2016 עם קבלן מבצע.
בהתאם להסכמי המכר עם הרוכשים, היה על היזמית למסור את הדירות עד לאמצע 2018 אלא שבפועל הן נמסרו באיחור של בין חודשיים ל-9 חודשים. בנסיבות אלה הגישו 159 מבין הרוכשים את התביעה לבית המשפט. לטענתם, בשל האיחור הם זכאים לפיצוי של כ-2.5 מיליון שקל.
להגנתה טענה היזמית שחודשיים בלבד אחרי שהתקשרה עם קבלן לביצוע הפרויקט הוא נקלע לקשיים כלכליים עקב חובות של מיליארדי שקלים, וניתן כלפיו צו הקפאת הליכים שמנע את המשך העבודות באתר הבנייה. היזמית טענה כי התנגדה בזמנו להקפאת ההליכים, אך בקשתה נדחתה והיא למעשה הוחזקה כ"בת ערובה" על ידי צו בית המשפט.
לשיטת היזמית, קריסת הקבלן לא הייתה בשליטה ומהווה "כוח עליון" הפוטר אותה מאחריות לפצות את הרוכשים על העיכוב במסירת הדירות.
יכלה לצפות את הקריסה
השופט ברגנר ציין שבפסיקה אין תשובה ברורה לשאלה האם מוצדק להטיל אחריות לעיכוב במסירת דירות על יזם, שעה שהאיחור נבע מקריסתו של הקבלן המבצע, ובית המשפט העליון טרם נתן עמדתו בנושא.
בהעדר פסיקה מחייבת, אימץ השופט פסיקה של בית המשפט המחוזי אליה הפנו התובעים. בהתאם לאמור שם, יש להטיל את האחריות בעיכוב על היזמית, שכן לה יש אפשרויות טובות יותר לגדר את הסיכון של קריסת הקבלן מאשר לקונים.
נימוק נוסף שהעלה השופט בנקודה זו הייתה שהיזמית אינה מוגבלת בקביעת מועד מסירת הדירות, ובסביבה עסקית שבה קריסת קבלן היא דבר שכיח – אין הצדקה שהרוכשים יסבלו מהחלטתה לקבוע מועד מסירה מוקדם.
השופט ציין שהוא לא מתעלם מכך שהטלת חובת פיצוי על יזם המאחר במסירת הדירות חרף מניעות משפטית להמשיך בבנייה, עלולה לגרום להשלכות רוחב שליליות ולעליית מחירי הדיור הגבוהים ממילא. אלא שלדבריו, בראייה הכוללת יש להעדיף הגנה על רוכשים לעומת מזעור עלויות ליזם.
בתוך כך השופט דחה את הטענה שהתמוטטות הקבלן היא "כוח עליון". לדבריו, המונח מתייחס לנסיבות חיצונית שהופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי, וזה לא המקרה.
בסופו של יום השופט קיבל את התחשיבים מטעם התובעים ופסק להם פיצוי של 2,476,556 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוד ברקוביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין