היזמית מנסה להשיג היתר בניה מזה כ-10 שנים והיא המשיכה במאמצים גם לאחר שהדיירים שלחו הודעה על ביטול ההסכם. טענתה כי יש לאכוף את ההסכם או לחייב את הדיירים בפיצוי על השקעתה בפרויקט נדחתה
חברת הבנייה "מידר פסגות" התקשרה ב-2011 עם דיירים בבניין בראשון לציון על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38 (חיזוק ובנייה). השופטת חנה קיציס דחתה לאחרונה תביעה שהגישה החברה נגד הדיירים לאחר שאלה ביטלו את ההסכם. השופטת קבעה בין היתר שהחברה לא עמדה בהבטחותיה לדיירים בעניין השגת היתר הבניה, והם איבדו את אמונם. בנסיבות אלו דרישת החברה לאכוף את ההסכם אינה במקומה, ויש לאפשר לדיירים לפנות לדרך אחרת.
בהסכם המקורי התחייבה החברה כי אם לא יתקבל היתר בנייה בתוך 12 חודשים הצדדים יהיו רשאים לסגת מההסכם.
בחודש אוגוסט 2012 חתמו נציגי הדיירים על תוספת להסכם בה אישרו לתובעת לשנות את התכניות כך שיבנו 8 דירות חדשות, ואילו התובעת התחייבה להוסיף לדירות הדיירים מרפסת שמש.
בשנת 2014, ובעקבות שינוי תכנוני שאפשר תוספת קומה בבניין והגדלת מספר יחידות הדיור, נחתם בין התובעת לדיירי הבניין נספח נוסף בו נקבע שהיזמית תבנה 10 יחידות דיור ב-2.5 קומות, וגם תבנה ממ"ד בכל הדירות.
החברה התחייבה לוודא את קבלת ההיתרים בתוך 7 חודשים מיום הגשת התכניות.
בספטמבר 2015 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון את בקשת ההיתר בתנאים. במרץ 2016 ולאחר שהחברה לא עמדה בתנאים הודיעו הדיירים שהם מבקשים לסיים את ההתקשרות עם התובעת. היא השיבה שהיא עובדת בשקידה ומשקיעה מאמצים רבים על מנת לקבל את היתר הבניה והיא תמשיך לקדם את הפרויקט. החברה העריכה שהיתר הבניה יתקבל עד לחודש אפריל 2016.
הדיירים הודיעו כי הם מוכנים להארכה נוספת עד יולי 2017 אך גם במועד זה לא התקבל היתר הבניה. באוקטובר 2017 שלח בא כוח הדיירים הודעה על ביטול ההסכם. התובעת דחתה את ההודעה והמשיכה לטפל בבקשת ההיתר אך הדיירים סירבו להמשיך לשתף פעולה.
בתביעה טענה החברה כי היא השלימה את כל דרישות הוועדה המקומית וכל שעמד בינה לבין קבלת ההיתר היה חתימת בעלי הזכויות על תכניות הבניה. לדבריה, רבים מבעלי הזכויות נאותו לחתום אך אחד הדיירים פעל כדי לסכל את החתימה.
לשיטתה, ההסכם בוטל שלא כדין. לחילופין, טענה התובעת, על הנתבעים להשיב לה את הכספים שהוציאה בקשר לבקשת ההיתר, בסך של יותר מ-1.2 מיליון שקל.
הדיירים טענו מנגד כי ההסכם בוטל כדין, כי התובעת מסרבת להשלים עם הודעת הביטול ומונעת מהם להתקשר עם קבלן אחר בחוסר תום לב. הם ציינו שהתובעת הפרה את ההסכם בכך שלא עמדה בלוח הזמנים שנקבע בו.
איחור ממושך
השופטת חנה קיציס מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבעה שההסכם בוטל כדין.
היא כתבה שגם לאחר אישור בקשת ההיתר בתנאים, הייתה התובעת רחוקה מרחק רב מקבלת היתר הבניה והיה עליה להשלים מסמכים רבים. כך לדוגמא חסרו לה חוות דעת קונסטרוקטור, אישור אגף איכות הסביבה, אישור אדריכל אגף הרישוי, אישור תכנית חניה, אישור הג"א ועוד.
השופטת דחתה את טענות התובעת כאילו הדיירים לא החליטו להפסיק את ההתקשרות עמה, אלא רק אחד מהם, ושהודעת הביטול לא נשלחה בשמם.
עוד היא כתבה כי הקשיים שתיארה התובעת להשגת היתר הבניה אינם מצדיקים איחור כה ממושך. התובעת התחייבה בשנת 2014 להשלים את ההיתר בתוך שנה ולא הצליחה לעשות זאת גם בחלוף 3 שנים מחתימת הנספח להסכם.
השופטת דחתה גם את התביעה הכספית מחוסר הוכחה.
התובעת חויבה בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 80,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בסק הדין
עו"ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין