מ.י.ד.ר. - פסגות ייזום בניה ופיתוח בע"מ נ' צחי ואח'

בפני תביעה לסעד הצהרתי לקבוע כי הסכם מיום 14.7.2011 תקף ומחייב את הצדדים, ולמתן צו עשה המורה לנתבעים לחתום על כל מסמך נדרש לקבלת היתר בניה. לחלופין, עותרת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה סכום של 1,233,532 ₪, החזר הוצאותיה בקשר להסכם זה.

התובעת והנתבעים (למעט נתבעת 2) התקשרו ביום 14.7.2011 בהסכם לחיזוק בניין ותוספת בניה. בשנת 2014 נחתם נספח להסכם זה. ההסכם תלוי בתנאי של קבלת אישור העירייה לתוספת הבניה. אישור העירייה לא ניתן.

ביום 2.10.2017 שלח בא כוח דיירי הבניין הודעת ביטול להסכם. התובעת דחתה הודעה זו והמשיכה לקדם את בקשת ההיתר. מאז הודעת הביטול ועד סמוך להגשת התביעה התנהל דין ודברים בין הצדדים. בחודש ספטמבר 2019 דרשה התובעת מהנתבעים לחתום על תכניות מתוקנות. הנתבעים סירבו לחתום וטענו שההסכם מבוטל.

לטענת התובעת ההסכם תקף, יש להורות על אכיפתו ולחייב את כל הנתבעים לחתום על התכניות המתוקנות. לטענת הנתבעים ההסכם בוטל כדין, התובעת מסרבת להשלים עם הודעת הביטול ומונעת מהם להתקשר עם קבלן אחר בחוסר תום לב.

רקע

1. התובעת חברת מידר פסגות בע"מ ("התובעת") היא חברה העוסקת בהשקעות במיזמי בנייה, ייזום בניה ופיתוח.

    

2. הנתבעים הם בעלי זכויות בבית המשותף ברח' גרינבוים 22 בראשון לציון ("הבניין").

    

3. ביום 14.7.2011 התקשרה התובעת עם בעלי הזכויות בהסכם לביצוע פרויקט במסגרת תמ"א 38/1 ("ההסכם"). הנתבעים 1 ו- 18-3 חתמו על הסכם ("הנתבעים" או "הדיירים"). עיזבון המנוח אברמוב ז"ל, מי שהיה הבעלים של יחידה מס' 2 בבניין, לא חתם על ההסכם.

    

4. בהסכם התחייבה התובעת לבצע עבודות חיזוק בבניין נגד רעידות אדמה (תמ"א 38), להוסיף קומה ובה ארבע יחידות דיור ולבנות פיר מעלית בבניין. התובעת התחייבה להגיש בקשה להיתר בניה בתוך 6 חודשים.

   סעיף 39.1 בהסכם הנושא את הכותרת "תנאי מתלה וביטול העסקה" קובע כי תוקפו של ההסכם מותנה בקבלת "אישורים ו/או היתרים מעירית ראשון לציון בכל הנוגע להוספת קומה". עוד הוא קובע ש"קבלת ההיתרים מהווה תנאי מתלה של ביצוע הסכם זה" ושאם לא יינתן היתר לבניית קומה נוספת בתוך 12 חודשים פטור כל צד מהתחייבויותיו.

   סעיף 39.3 בהסכם קובע שאיחור בקבלת ההיתר הנובע מהתנגדויות לתכנית יאריך את המועד לקבלת האישורים.