מתעמלי מכשירים יפוצו ב-2 מיליון שקל: "גופנו קרס"

בית המשפט קיבל תביעה נזיקית שהגישו השניים נגד איגוד ההתעמלות, הוועד האולימפי ומכון וינגייט: "ערך הספורט – לא על חשבון בריאות הספורטאים"

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת מתעמלי מכשירים שנפצעו בכתף ונאלצו לפרוש מספורט תחרותי, נגד איגוד ההתעמלות, הוועד האולימפי ומכון וינגייט. השופט הבכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין שוכנע כי נזקם נגרם בשל הפעילות הספורטיבית העצימה שהייתה מנת חלקם. "למרות חשיבות ערך הספורט", כתב, "הרי שאין הדבר יכול לאפשר הפקרת בריאותם של הספורטאים".

שני התובעים, בני שלושים, הם ספורטאים בהתעמלות מכשירים שייצגו את נבחרת ישראל, עד שנאלצו לפרוש מספורט תחרותי בשל פציעות כתף. את תביעתם נגד איגוד ההתעמלות, הוועד האולימפי ומכון וינגייט הגישו במרץ 2020, בטענה שאלה "העדיפו את הישגי הנבחרת והשתתפות בתחרויות על פני בריאותם הגופנית".

השניים סיפרו כי למרות תלונות חוזרות ונשנות מצדם על כאבים בכתפיים, הופנו לטיפולי פיזיותרפיה בלבד, מבלי שנשלחו לבדיקות מעמיקות, עד שגופם לבסוף קרס בשל האימונים האינטנסיביים והיעדר הטיפול המונע. הם טענו שמעולם לא הסכימו לחשוף עצמם לסיכונים מעין אלו, וכי בשל התרשלות הנתבעים בפיקוח על בריאותם נגרמו להם נכויות משמעותיות.

מנגד טענו הנתבעים כי פציעות ספורט - במיוחד בענף אינטנסיבי כהתעמלות מכשירים - הן חלק מהסיכון הטבעי שספורטאי לוקח על עצמו, כאשר הטלת אחריות נזיקית בגינן, ללא הוכחת רשלנות ספציפית, "תביא להצפת בתי המשפט ולפגיעה אנושה בעולם הספורט". עוד נטען כי ההחלטה להתמקד בפיזיותרפיה טרם פנייה לבדיקות פולשניות מהווה פרקטיקה מקובלת וזהירה, ולא רשלנות.

לא קיבלו על עצמם להיפצע

אבל השופט קליין דחה את טענת גופי הספורט כי התובעים לקחו על עצמם סיכון מודע, שעליהם לשאת בו בעת התממשותו. "אינני סבור שספורטאים מקבלים עליהם להיפצע, או מצפים שזה יקרה דווקא להם", חידד. הוא קבע, על רקע חוות דעת הקושרת בין הפעילות הספורטיבית העצימה לבין נזקם של התובעים, כי על הנתבעים חלה האחריות למצבם.

"סבורני כי למרות חשיבות ערך הספורט כערך חשוב שיש להגן עליו, הרי שאין הדבר יכול לאפשר הפקרת בריאותם של הספורטאים המתאמנים מגיל רך, במשך שנים רבות, תוך הזרקת מוטיבציה להגעה להישגים - עניין המשתלב היטב עם חלומותיהם להגיע להישגים תוך נטילת סיכונים, התגברות על כאבים וקשיים, והכל כחלק אינטגרלי מהעיסוק בתחום", כתב השופט.

הוא הדגיש ש"חובה עלינו כחברה להגן על אותם ספורטאים הבוחרים בעיסוק זה ברמה המקצוענית, בכדי שהמוטיבציה שלהם ושל הצוות המקצועי שמלווה אותם להגיע להישגים, לא יגרמו להם לנזק לכל החיים". אשר לחלוקת הנזק, קבע השופט כי שלושת הנתבעים יחובו ביחד ולחוד בנזקי התובע 1, בעוד שבנזקי התובע 2 יישאו רק איגוד ההתעמלות ומכון וינגייט.

בכל הנוגע לנזק שנגרם בפועל, מצא מומחה בית המשפט כי בעוד התובע 1 סובל מ-23.5% נכות קבועה, הרי שלחברו נגרמה נכות לכל החיים בשיעור 19.25%. צוין, כאמור, כי השניים פרשו מעיסוקם הספורטיבי, כאשר אחד מהם צפוי להתחיל לעבוד בחברת "אפל" תמורת שכר התחלתי של 40 אלף שקל, בעוד השני עובד כאיש קריאייטיב בהייטק לצד עיסוקים אחרים, בין היתר כפרשן בערוץ הספורט.

לאחר שבחן וניתח את ראשי הנזק השונים – הפסדי שכר, עזרת הזולת ועוד – מצא השופט לנכון לפסוק לשני ספורטאי העבר פיצוי ניכר, בסך 1,633,000 שקל, זאת בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%, כלומר כ-382,000 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד יניב גביש
• ב"כ איגוד ההתעמלות: עו"ד שרה פריש ואח'
• ב"כ הוועד האולימפי: עו"ד נשיץ ברנדס אמיר ושות'
• ב"כ מכון וינגייט: עו"ד חיים זליכוב ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.