אלמנת המנוח תשלם כספים לגרושתו

הנפטר ואשתו הראשונה חתמו על הסכם גירושין שלפיו הוא ישלם לה מדי חודש 1,800 שקל, לכל חייה. לאחר מותו עצרה אשתו השנייה את התשלומים – אך ביהמ"ש קבע שעליה להמשיכם

אף שנישא בשנית: גרושת מנוח תקבל מעיזבונו 1,800 שקל בחודש, צמודי מדד, עד אחרית ימיה – כך פסק לאחרונה בית המשפט למשפחה בחיפה. סגן הנשיאה טל פפרני קיבל את תביעתה לאכיפת הסכם הגירושין, במסגרתו התחייב הנפטר לכלכלה עד יומה האחרון תמורת "סילוק זכויותיה הממוניות". טרם הוחלט האם העיזבון ישלם את הסכום במכה אחת, או מדי חודש בחודשו.

התובעת הייתה נשואה למנוח, עד שבשלב מסוים הם התגרשו. בהסכם הגירושין נקבע, בין היתר, שהיא תהיה זכאית למחצית זכויות הפנסיה שלו ובנוסף ל"תשלום חודשי קבוע בהפרש המשלים עד לסך של 1,800 שקל, צמוד למדד". במסמך הוסבר שתשלום זה הינו כנגד "סילוק מלא וסופי של כל זכויותיה הממוניות", ונקבע שהוא "ישולם עד לאריכות ימים ושנים" שלה.

לאחר גירושי בני הזוג התחתן המנוח בשנית, עם הנתבעת. עד למועד פטירתו, שילם לאשתו הקודמת כספים בהתאם להסכם ביניהם, אלא שעם מותו – קיצצו יורשיו את הסכום בחצי, ובהמשך עצרו אותו לחלוטין. מכאן התביעה שהגישה גרושת המנוח, בפברואר 2023, לאכיפת הסכם הגירושין.  

אלא שאלמנת המנוח גילתה התנגדות נחרצת לבקשת גרושתו. היא טענה שיש לדחותה על הסף מחמת חוסר עילה, בשל היות תביעתה "קנטרנית וטורדנית", נוכח התיישנות ועקב "שיהוי עצום" בהגשתה, כמו גם חוסר תום-לב, שימוש לרעה בהליכי משפט והיעדר סמכות עניינית. נטען שהתובעת התעללה במנוח שנים רבות ועיגנה אותו, תוך סירוב לקבל גט, וכי עתירתה אינה נובעת מצורך אמיתי שכן בבעלותה חסכונות בסך מאות אלפי שקלים, "והיא אינה סובלת ממחסור כלכלי".

ההסכם ברור

אבל השופט פפרני קבע שמדובר בהסכם גירושין נהיר, ועל-פיו מחויב המנוח – ואחרי מותו, עיזבונו – להמשיך ולכלכל את גרושתו עד אחרית ימיה, בתשלום המצוין בו. "לשון ההסכם ברורה. הצדדים התכוונו להבטיח לתובעת הכנסה קבועה לכל ימי חייה, גם אם המנוח ילך לעולמו לפניה, זאת בין אם באמצעות תשלום מחצית הפנסיה ובין, אם יהיה צורך, בסכום המשלים", הסביר.

ביתר פירוט נימק השופט כי סעיף העברת מחצית גמלת הפנסיה בהסכם משקפת "חלוקה קניינית של נכס משותף, שנצבר במאמץ משותף", כאשר הגרושה, בתמורה, ויתרה על תביעות ממוניות שלה. למסקנתו, זכות זו מעמידה אותה במעמד של נושה של העיזבון, ומשכך האחרון חייב לפרוע חובותיו כלפיה.

אשר לסעיף הנוסף, הוראת ההשלמה ל-1,800 שקל, הוסבר שהוא נועד למצבים שבהם מחצית הגמלה לה זכאית הגרושה במסגרת ההסכם אינה מגיעה לסכום האמור. כפועל יוצא מכך, הסביר השופט, מכיוון שמאז פטירת המנוח לא מתקבלת כלל גמלה, הרי שגרושתו זכאית ל"השלמת ההפרש" מ-0 ל-1,800, כלומר ל-1,800 שקל בחודש, וזאת עד אחרית ימיה כשהסכום צמוד למדד.

השופט סיכם כי בהתאם להסכם הגירושין על עיזבון המנוח לשלם לגרושתו את הסכום האמור עד אחרית ימיה. עם זאת, לצורך חישוב החיוב שיושת על העיזבון, נקבע כי הסכום יחושב ממועד פטירת המנוח ועד לגיל תוחלת החיים הממוצעת לנשים. הוא הורה לצדדים לעדכן תוך שלושה שבועות האם בכוונתם לחשב בעצמם את היוון הסכום על מנת לשלמו באופן חד-פעמי לגרושה, או שברצונם כי בית המשפט ימנה בעל מקצוע לצורך העניין. אלמנת המנוח חויבה ב-25 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד. 

• ב"כ התובעת: עו"ד יואל גולדברג
• ב"כ הנתבעת: עו"ד איריס מנור

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.