שתי ערכאות משפטיות לא השתכנעו שתנאי הסכם הגירושין עושקים או מקפחים. עם זאת, בסוגייה אחת בית המשפט המחוזי חלק על בית המשפט למשפחה.
בית המשפט המחוזי בחיפה סירב להיענות לבקשת אישה לבטל את הסכם הגירושין שלה מחמת טעות, הטעייה או עושק. נקבע כי ההסכם יוותר על כנו, למעט בסוגיה מצומצמת אחת: המוניטין העסקי שצבר הבעל לאורך השנים. עניין זה יחזור לבירור בבית המשפט למשפחה ועשוי להשפיע על החיובים הכספיים של בני הזוג לשעבר לפי ההסכם.
הסכם הגירושין נחתם ביולי 2014 לאחר התדיינויות רבות ונקבעה בו חלוקת הרכוש הרב שצברו בני הזוג, בכלל זה נכסים בישראל וברומניה, זכויות סוציאליות, כלי רכב ומתנות, וכן הוסדרו ענייני המשמורת ומזונות ילדיהם.
לגבי הקרקעות ברומניה נקבע כי חלקן יועברו על שם בתם של הצדדים כאשר ההערכה הייתה ששוויין עומד על כ-150 אלף יורו אלא אם ימומשו מהר ואז הוא ירש לכ-83,000 יורו.
בינואר 2015 – כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם – הגישה האישה תביעה לביטולו, בטענה שהתברר לה כי בעלה לשעבר הבריח סכומי עתק של לפחות 3 מיליון שקל.
בין היתר, היא טענה כי הטעה אותה בנוגע לשווי הקרקעות ברומניה, וכי גם כיום הוא מסתיר זכויות נדל"ן נוספות, ואין אפשרות לעמוד על היקף הנכסים ושוויים.
לטענתה, בעלה לשעבר למעשה עשק אותה לחתום על ההסכם תוך ניצול חולשתה וחוסר הידע שלה בדין הרומני.
אלא שבית המשפט למשפחה בקריות דחה את תביעתה מאחר שלא שוכנע כי הייתה הטעייה או עושק כלשהו מצד הבעל, ומכאן הערעור שהגישה בבית המשפט המחוזי.
לא הסכם מקפח
בכל הקשור לזכויות הנדל"ן של הבעל, השופט סארי ג'יוסי הבהיר כי אין מקום לדון בהן משום שהאישה הגישה תביעה נפרדת בעניין והיא עדיין לא הוכרעה.
עם זאת, השופט ציין כי אין שום אינדיקציה לכך שהייתה רמאות בהערכת שווי הקרקעות ברומניה, ואף הזכיר למערערת כי היא אישרה את הערכות השמאים בזמנו.
בהמשך פסק הדין השופט דחה בין השאר את טענותיה של המערערת בדבר עושק, והסכים עם בית המשפט למשפחה, שהדגיש כי המערערת הייתה מיוצגת לאורך כל הדרך (על ידי שלושה משרדי עורכי דין שונים) עד לחתימה על ההסכם וגם אחרי כן.
"מעיון בהסכם לא ניתן ללמוד כי תנאיו בלתי סבירים או מקפחים בצורה בלתי הוגנת את אחד מהצדדים תוך העדפה ומתן יתרון ברור לצד השני", הוסיף.
ואולם, בנקודה אחת חלק השופט ג'יוסי על בית המשפט למשפחה, וזאת בנוגע לסוגיית הפסקת עבודתו של המשיב ברומניה. בעוד שלפי הממצאים כבר ב-2013 הוא מסר לאקטואר שעבודתו כנאמן לרכישת קרקעות קרובה לסיום, בפועל התסבר כי המשיך לעסוק בכך עד לאחרונה.
על כן השופט החליט להחזיר את התיק לבית המשפט למשפחה, על מנת שיבדוק האם יש להעריך מחדש את המוניטין העסקי שלו (האקטואר קבע שאין שווי של מוניטין עסקי כלשהו), והאם הדבר משפיע על תשלומי האיזון שבוצעו בין השניים לפי ההסכם.
השופטות עפרה ורבנר ואספרנצה אלון הצטרפו לפסק הדין.
עו"ד לימור אביטן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין