חברת הביטוח "המאגר" הכחישה את עצם התאונה וטענה כי בכל מקרה לא הוכח שמדובר בתאונת דרכים, אולם שופט בימ"ש השלום קיבל את גרסת התובע שלפיה נפל כשביקש לשחרר את דורגלי הקטנוע.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל את תביעתו של חוקר פרטי שנפגע בתאונת עבודה. השופט שי משה מזרחי ציין כי "ניסיון החיים המשפטי והכללי מלמד שתאונות עשויות להתרחש בשלל סיטואציות שונות ומשונות שאיש לא העלה על דעתו שיכול ויקרו".
המקרה אירע בשנת 2007, כאשר התובע החליק מקטנוע ונפגע בפלג גופו השמאלי. חברת הביטוח "המאגר" הכחישה את התרחשות התאונה, ולחלופין טענה כי בכל מקרה לא מדובר בתאונת דרכים.
הקושי שניצב בפני השופט מזרחי היה העובדה שהיו סתירות בגרסת התובע, שתחילה טען כי ניגש אל האופנוע שלו שחנה על דורגלים, אחז בכידון והניף את רגלו השמאלית לעלייה על הכסא.
לאחר מכן, לדבריו, הכניס את המפתח על מנת לשחרר את מנעול הכידון, ואז דחף את הקטנוע לפנים בכדי שירד מהדורגלים, כאשר בשלב זה איבד את אחיזתו ונפל ימינה אל הקרקע.
בשלב מאוחר יותר התובע תיקן את תביעתו וטען כי החליק על רגל שמאל ונפגע בברכו השמאלית, אולם בבית המשפט, כשנדרש לענות על שאלות, טען כי נפל על צד ימין.
כמו כן, בתביעה המקורית התובע טען כי נפגע כשעלה על הקטנוע ואילו מאוחר יותר תיקן את כתב התביעה וטען כי החליק לאחר שעלה על הקטנוע.
התובע אף הביא לעדות אישה שעבדה כמזכירה במפעל סמוך והכירה אותו. היא טענה כי ראתה אותו נופל מהאופנוע אולם בבית המשפט התברר שהיא לא יודעת להגיד במדויק ממה נפל, והאם באמת ראתה אותו יושב על האופנוע.
טעות שאינה קריטית
השופט מזרחי דחה את עדותה של המזכירה שכן מהראיות עלה שהיא לא נכחה בזמן האירוע אלא הגיעה לאחר שהתובע כבר שכב על הארץ. בתוך כך השופט מתח ביקורת על עדה זו שגרסתה נועדה לרצות את התובע.
למרות זאת, השופט קבע כי "התובע הוכיח את אירוע התאונה וזו נחשבת כ'תאונת דרכים' כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים".
השופט הסביר כי עדותו של התובע והראיות הסמוכות לתאונה מקובלות עליו. השופט השתכנע כי "התובע עלה לאופנוע, שיחרר את הכידון וביקש לשחרר את דורגלי האופנוע, אולם אז החליקו רגליו, בברכו השמאלית אירעה חבלה סיבובית והוא נפל לצדו הימני של האופנוע. רגלו הימנית, ככל הנראה, נכנסה תחת האופנוע והגם שטען לאורך כל ההליך כי הייתה זו רגלו השמאלית, לא מצאתי לייחס לטעות זו משקל של ממש שיכול להביא לדחיית הגרסה".
השופט הוסיף כי "גרסה זו גם נתמכת בדוח מד"א וגיליון בית החולים הסמוכים לאירוע התאונה, וגם אם נרשמו בהם תיאורים כאלה ואחרים, אין בהם כדי לאיין את גרסתו של התובע אשר בבסיסה נותרה אחידה ואיתנה", כתב.
בנוגע לתוצאות התאונה, השופט קבע כי נכותו התפקודית עומדת על 10%, כנכותו הרפואית שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
בהמשך פסק הדין השופט ניתח את נזקי התובע שכללו כאב וסבל, הפסדי הכנסה לעבר ולעתיד ועזרה חיצונית שלה נזקק. לבסוף, השופט העריך את נזקי התובע בסך שך 325,000 שקל. מסכום זה נוכו תגמולי ביטוח לאומי משוערכים. בסיכומו של דבר, השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע 213,000 שקל וכן שכ"ט עו"ד בסך 32,400 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד קולקר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ברטוב
עו"ד ראובן ברעם
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין