טען שלא הגיוני שאביו נישל אותו – אך לא טרח להגיע להלוויה

אדם שנושל מצוואת אביו הגיש תביעה נגד אחותו שזכתה בכל הרכוש. הוא טען שהיא הפעילה על האב השפעה בלתי הוגנת, אבל התנגדותו לצוואה נדחתה בשתי ערכאות

בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדחה לאחרונה ערעור שהגיש אדם על דחיית התנגדותו לצוואתו האחרונה של אביו. האב הוריש את כל רכושו לבתו ונישל את התובע תוך שציין את העדר הגינותו כלפיו. טענתו המרכזית של הבן הייתה שאחותו התערבה בעריכת הצוואה השנייה וסיפקה לאב נתונים ומסמכים. שופטי המחוזי ציינו כי ניכר שהאב היה צלול עד יומו האחרון וכי לא הייתה מעורבות פסולה.

הצדדים הם ילדי המנוח, שנפטר בספטמבר 2018 בהיותו כבן 103 שנה.

המנוח ערך בחייו שתי צוואות. הצוואה הראשונה מ-2017 בה ציווה את כל רכושו לבתו. הצוואה השנייה מ-2018 שגם בה הוריש את מלוא רכושו ונכסיו לבתו. בשתי הצוואות ציין המנוח כי בחר שלא להוריש דבר לבנו בשל אי יושרו והעדר הגינותו.

ההבדל בין שתי הצוואות מתמקד בהיקף עזבונו של המנוח ובעיקר בשאלת הבעלות במניות בחברה המאוגדת בארה"ב ושלצדדים סכסוך משפטי בקשר לבעלות במניותיה.

הבן טען כי התביעה שהוגשה נגדו בארה"ב על ידי אחותו לעניין מניות החברה עמדה ברקע החתימה על הצוואה השנייה ומדובר במעורבות פסולה. 

הוא הוסיף שהצוואה השנייה לא הגיונית שכן הוא דאג לשלומו ורווחתו של המנוח והאב הקפיד לציין בחייו כי רכושו יחולק לשני ילדיו בחלקים שווים. 

בית המשפט למשפחה דחה את ההתנגדות. הוא קבע שלא הוכחה מעורבות או השפעה בלתי הוגנת. באשר לטענות הבן בעניין חוסר הגיונה של הצוואה נקבע כי לא קיימת עילה לפסילת צוואה מחמת "חוסר צדק" או "חוסר הגינות".

בערעור טען הבן כי בית המשפט שגה כשלא בחן את הצוואה השנייה כמכלול והתעלם מהעובדה שהמנוח הצהיר כל חייו שבכוונתו לחלק את מלוא רכושו לילדיו בחלקים שווים. עוד לדבריו, שגה בית המשפט בכך שלא התייחס לעובדה כי הפירוט בו נקט המנוח בצוואה השנייה בנוגע לחלוקת המניות זהה באופן מחשיד לתביעת הבת בארה"ב.

הבת טענה כי האב המנוח פרט ונימק בצוואתו כיצד פגע בו הבן ואיך הונה אותו. היא ציינה שהבן לא טרח להגיע להלוויית אביו, אף שהיה בארץ באותה עת, באצטלה של כאבי גב וברכיים. הבן  נראה רכוב על אופניו מספר ימים לאחר מכן.

רצון עצמאי

השופטים צבי ויצמן, צבייה גרדשטיין פפקין ויעל מושקוביץ דחו את הערעור. הם קבעו שהבן לא ביסס את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת והוכח כי המנוח נעזר אמנם במטפלת אך ניהל ענייניו באופן עצמאי, והיה בקשר עם המערער וילדיו.

השופטים קבעו בנוסף שהוכח כי הבת לא הייתה מעורבת בעריכת הצוואה ולא בניסוחה. אמנם נתונים מסוימים הובאו לידיעת המנוח על ידי הבת, והצוואה נערכה בד בבד עם תצהיר מתנה שתוכנו דומה, אך בכך אין כדי לקבוע כי היא הייתה מעורבת בעריכת הצוואה.

"את העובדות החדשות בשלן ביקש המנוח לערוך צוואה חדשה הביאה לידיעתו המשיבה ואולם המנוח באופן עצמאי על בסיס מידע זה ביקש לעדכן ולחדד את צוואתו – זו זכותו ונראה כי זכות זו הורתה ברצון עצמאי שלו ולא בהשפעה בלתי הוגנת שלא הוכחה", כתבו השופטים.

הבן חויב בהוצאות בסך 25,000 שקל.

• ב"כ המערער: עו"ד בועז פייל
• ב"כ המשיבה: עו"ד בועז קראוס, עו"ד עמית אלזם, עו"ד נועה בינדר שטיינברג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין