המטופל עבר שיקום לסתות מורכב אף שהרופא לא מומחה בתחום ואף לא התייעץ עם מומחה כזה. בית המשפט קבע כי עבודתו הייתה לקויה ורשלנית.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה רופא שיניים בפיצויים של כ-172 אלף שקל עקב טיפול רשלני. השופטת מלכה ספינזי-שניאור קבעה כי הרופא לא ניהל רישום רפואי ראוי, וכי רשלנותו הוכחה בין היתר נוכח העובדה שאינו מומחה לשיקום הפה ובכל זאת ביצע במטופל עבודת שיקום לסתות. עם זאת נקבע כי למטופל 35% אחריות תורמת מאחר שחזר לאותו רופא רשלן שוב ושוב, ולא תיקן את הנזקים בפיו.
המטופל פנה לרופא-הנתבע ב-2008 כדי שיסיים טיפול שיקומי בו החל במרפאה אחרת. 4 שנים לאחר מכן עזב את מרפאתו כשהוא סובל מחוסר סימטריה בין הלסתות.
שנה לאחר מכן הגיש המטופל תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא בה טען בין היתר כי אסור היה לו לקחת על עצמו טיפול שיקומי מורכב מבלי להתייעץ או לשלוח אותו למומחה שיקום, וכי הטיפול שבוצע בו היה לקוי וגרם לעיוות בלסתותיו.
לטענתו, כיום הוא זקוק לשיקום פה כולל בעלות של 140,500 שקל. בנוסף נטען כי הרשומות הרפואיות שהעביר לו הרופא אינן אותנטיות.
הנתבע טען לעומת זאת כי בתחילה, התובע הגיע לסבב טיפולי ראשון שהסתיים בהצלחה אך למרות זאת המשיך לחזור אליו ודרש ממנו שוב ושוב להחליף את הכתרים למרות המלצתו שלא לעשות זאת. מאחר שהמטופל התעקש – הוא נכנע. לפיכך, לטענתו, התובע אחראי לנזק שנגרם לו.
לגבי הרישום טען הנתבע כי כל המסמכים אמיתיים ונכונים ומולאו על ידו בסיום כל טיפול.
אין עדות להצלחה
השופטת ספינזי-שניאור קבעה כי הרשומות הרפואיות של הנתבע לא היו תקינות ממילא כיוון שאין בהן כל אזכור לכך שהסביר לתובע את הסיכונים של הטיפול, אין תרשומת על עלויות הטיפול ואף לא חתימה של התובע על הסכמה לטיפול המוצע.
משכך, ההנחה היא שהנתבע התרשל והנטל להוכיח אחרת מוטל עליו. הנתבע לא עמד בנטל זה, קבעה השופטת תוך שקיבלה את חוות דעתו של המומחה שמינתה בתיק במלואה.
השופטת הפנתה לכך שהתובע החליט לבצע טיפול שיקומי אף שאינו מומחה בתחום ואפילו מבלי להתייעץ עם מומחה שיקום. בנוסף, נקבע כי נהג בחוסר סבירות כש"נכנע" לדרישות המטופל אף שלטענתו ביצע בו טיפול יעיל ומוצלח, ומכל מקום גרסתו כי הטיפולים עברו בהצלחה לא נתמכה בראיות.
עם זאת, השופטת סברה כי יש להטיל על הנתבע אשם תורם של 35% נוכח בחירתו לשוב לטיפולים אצל הנתבע פעם אחר פעם אף שסבר כי העניק לו טיפול לקוי ומבלי להתייעץ עם מומחה אחר. יותר מזה, הוכח כי התובע אף המליץ לאחרים לפנות לנתבע לטיפול, וכי עדיין לא תיקן את הנזקים בפיו.
הערכת הנזקים הסתכמה ב-115 אלף שקל. בנוסף נפסקו לתובע 100 אלף שקל על כאב וסבל וכן פיצוי על הוצאות נסיעה ואובדן הכנסה.
בסך הכל, בניכוי האשם התורם, חויב הנתבע בפיצויים של 142,350 שקל בנוסף לשכר טרחת עו"ד של 29,500 שקל, הוצאות משפט של 10,000 שקל וכן החזר עבור הוצאות נוספות כמו שכר טרחת עדים, חוות הדעת הרפואיות בתיק ועוד.
עו"ד מוטי קראוס
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין