העובד שבר את הרגל ומאז התאונה לא הצליח להשתלב בעבודה. ביהמ"ש קיבל את טענתו לרשלנות אך ייחס גם לו אשם מסוים.
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד חברת "עלי כיואן" וקבע כי היא אחראית למרב הנזקים שנגרמו לטייח שנפל מסולם בעבודה. השופט אחסאן כנעאן קיבל את טענת הטייח כי במקום סולם לא בטוח היה על החברה לספק לו פיגום, אם כי הטיל עליו 20% אשם תורם כיוון שלא אמר למעסיקה דבר למרות נסיונו בתחום. סכום הנזק שנגרם לו הוערך ב-415,730 שקל.
התאונה אירעה ב-2015 וכתוצאה מכך שבר הטייח (56) את רגל שמאל, עבר ניתוח והוכר כנפגע עבודה בביטוח הלאומי. עם זאת, הוא לא הגיש למוסד תביעה נכונה כך שבמקום דמי פגיעה הוא קיבל קצבת נכות כללית בלבד שהסתכמה בכ-30 אלף שקל.
בתביעה שהגיש נגד החברה שבה עבד וחברת הביטוח שלה "הכשרת היישוב" הוא טען לרשלנות. הטייח ציין כי ביצע את עבודתו על סולם בעוד שבעבודות מסוג כזה - שבהן זזים ממקום למקום על קרקע לא מרוצפת - אמורים לספק פיגומים.
מנגד טענו הנתבעות כי התאונה אירעה באשמתו של התובע. לשיטת הסולם היה בגובה תקין ולא היה כל צורך בפיגום, והתובע נפל משום שלא נזהר. עוד נטען כי התובע לא פעל להקטנת הנזק ולו היה מגיש תביעה מתאימה לביטוח הלאומי הפיצוי היה נבלע בתגמולים.
לא יוכל לחזור למקצוע
השופט כנעאן קיבל את הטענה שהסולם לא היה כלי עבודה נאות. "שיטת העבודה בה סופק סולם שבו אמור התובע להתנייד ממקום למקום תוך 'הליכה' בעזרת הסולם... כאשר התנועה היא על משטח לא מרוצף היא שיטת עבודה קלוקלת ובלתי נאותה בלשון המעטה", נכתב בפסק הדין.
משכך השופט קבע כי החברה העמידה את התובע בסיכון והתרשלה כלפיו, כך שאין ספק שמרב האחריות לנזקיו מוטל עליה.
בצד זאת, השופט החליט לייחס לתובע אשם תורם בגובה 20% מהנזק. זאת, גם משום שהוא טייח מנוסה בעל ותק של 30 שנה והיה עליו לדרוש פיגום, וגם מאחר שלא נזהר בזמן שנע עם הסולם.
אורתופד שמונה כמומחה מטעם בית המשפט העמיד את הנכות הקבועה של התובע על 14.5% (לצד נכויות זמניות משמעותיות בטווח של 100% - 20% בשנה הראשונה לתאונה).
השופט כנעאן קיבל את חוות דעתו אולם קבע שהנכות התפקודית של התובע גבוהה יותר ועומדת על 25%, וזאת לנוכח גילו של התובע והעובדה שלא יוכל עוד לעבוד במקצוע שלו.
לבסוף ולאחר הפחתת אשם תורם העמיד השופט את סכום הפיצוי עבור הפסדי שכר, אובד כושר עבודה, כאב וסבל והוצאות רפואיות על 415,730 שקל.
מסכום זה תנוכה הקצבה הכללית ששולמה לתובע. באשר לתגמולי הביטוח הלאומי האבודים, השופט לא קיבל את הטענה כי הם נבלעים במלואם והורה לנתבעות להגיש חוות דעת אקטוארית בתוך 10 ימים, שלפיה ייקבע הסכום הנוסף שינוכה. הנתבעות חויבו בהוצאות של 6,000 שקל ושכר טרחת עורך דין של 20% מהפיצוי הסופי.
- ב"כ התובע: עו"ד עומר חיאדרה
- ב"כ הנתבעות: גסאן אגבריה ואח', עורכי דין נזיקין
עו"ד שרית חרל"פ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין