השופטת קבעה כי אין כל סיבה לבטל הסכם שאושר בבית משפט לפני יותר מעשור. האישה לא הוכיחה שבעלה עשק אותה או איים עליה, כטענתה, וממילא לא מדובר בהסכם מקפח
לאחר שבעלה הודיע שהוא מעוניין להיפרד תבעה אשתו לבטל הסכם ממון שאושר יותר מ-10 שנים קודם לכן, בטענה שלחץ עליה לוותר על נכסי נדל"ן ועשרות מיליוני שקלים, תוך ניצול העובדה שהיא סובלת מדיכאון כרוני. אלא שהשופטת ענת הלר-כריש מבית המשפט למשפחה בתל-אביב שוכנעה כי שיקול הדעת של התובעת היה תקין, ההסכם נחתם מרצונה החופשי, ותנאיו סבירים בהתחשב בכך שבעלה צבר את הונו עוד לפני הנישואים ובבעלותה רכוש מכובד משל עצמה. כמו כן, ההסכם אף מזכה אותה בפיצויים של 100 אלף שקל לכל שנת נישואים.
בני הזוג נישאו ב-2008 בנישואים אזרחיים בפראג. כחצי שנה קודם לכן הם חתמו על הסכם ממון והוא אושר בבית המשפט למשפחה לאחר נישואיהם.
בהסכם נקבע בין היתר כי בני הזוג ישמרו על הפרדת רכוש מוחלטת. עם זאת, השניים יפתחו חשבון ייעודי על שם האישה, אליו יפקיד הבעל 100 אלף שקל מדי שנה בכפוף לכך שהכנסותיו השנתיות יגיעו למיליון שקל, ואם ייפרדו היא תוכל למשוך את הכספים.
כ-10 שנים לאחר מכן הודיע הבעל שהוא רוצה להיפרד, ובתגובה פתחה האישה בהליכים משפטיים בהם גם תביעה לביטול ההסכם.
האישה טענה בין היתר כי בעלה ניצל את הדיכאון הכרוני ממנו היא סובלת כדי לעשוק אותה ולגרום לה לוותר על זכויות ונכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים. לדבריה, חתמה על ההסכם מפחד ותחת איומיו כי יעזוב אותה אם לא תחתום.
הנתבע טען לעומת זאת כי התביעה הוגשה יותר מ-10 שנים לאחר אישור ההסכם, שבמהלכן התובעת קיימה אותו. הוא הכחיש כי כפה עליה לחתום, או שהייתה במצב נפשי ששלל ממנה שיקול דעת. לדבריו, ההסכם פשוט וברור והתובעת הבינה היטב את משמעותו.
לא אישה מוכה
השופטת הלר-כריש לא שוכנעה שיש הצדקה לבטל את הסכם הממון. נקבע כי התובעת לא הוכיחה שהייתה במצוקה נפשית כה קשה ששללה ממנה שיקול דעת ומנעה ממנה להבין את מהותו. נהפוך הוא, השופטת התרשמה כי מדובר באישה עצמאית שיודעת להשיג את מטרותיה ולדאוג לעצמה.
השופטת התקוממה על כך שבעדותה כינתה עצמה התובעת "אישה מוכה", שעה שמעולם לא סבלה מאלימות מצד הנתבע, וקבעה שהשימוש במונח מוזיל אותו ופוגע בקורבנות אלימות במשפחה.
עוד ציינה השופטת כי התובעת ניסתה להראות שהייתה שבויה בידי הנתבע, אלא שהיא לא התרשמה שכך היה. להיפך, הנתבע דאג לה ולילדיה, אפשר להם רמת חיים "של האלפיון העליון", מימן את כל צרכיה וכיסה את המשכנתא שלה.
השופטת הוסיפה כי דרישת הנתבע לחתום על הסכם הממון לפני הנישואים הייתה לגיטימית ולא מדובר באיום פסול. יתרה מכך, התובעת יכולה הייתה לוותר על ההסכם ועל החתונה, ואף להתנער ממנו במעמד האישור כחצי שנה לאחר מכן.
לבסוף, השופטת ציינה כי לא הוכח שתנאי ההסכם בלתי סבירים בהתחשב בכך שהנתבע צבר את הונו לפני הנישואים, התובעת הגיעה עם נכסים משל עצמה ונקבעו בהסכם הוראות לזכותה.
לפיכך היא שוכנעה שהתובעת לא יכולה להתנער מההסכם בחלוף שנים ארוכות רק משום שאינה שבעת רצון מהוראותיו.
התובעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין של 50,000 שקל בשל דחיית התביעה ועיקר טענותיה בשתי תביעות נוספות.
- ב"כ התובעת: רות דיין וולפנר, עו"ד דיני משפחה
- ב"כ הנתבע: עו"ד שמואל מורן ועו"ד דקלה טוטיאן
עו"ד מירב בלאיש
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין