תוכנית בנייה ישנה העניקה לעיריית תל אביב זכות להפקיע שטח מהבניין של העותרים לסלילת דרך ציבורית אך היא לא עשתה זאת. העותרים ביקשו לבטל את ההפקעה משום שהם זקוקים לזכויות הבנייה אך בית המשפט מצא פתרון אחר.
בעלי דירות בבניין ברחוב אבן גבירול בתל אביב עתרו לביטול תוכנית ששינתה את ייעוד החצר בבניין לדרך ציבורית והקנתה לעירייה זכות להפקיע אותה. העותרים טענו כי התוכנית פוגעת כיום בזכויותיהם משום שהיא מונעת מהם לבצע תמ"א 38 בזמן שהעירייה זנחה את המטרה הציבורית שלה ולא עשתה בשטח כלום יותר מ-60 שנה. השופטת גיליה רביד מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב החליטה שלא לבטל את הייעוד הציבורי נוכח הצהרת העירייה שבקרוב ייסלל בשטח שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים אך בצד זאת חייבה את העירייה להמתין עם ההפקעה עד שיימצא פתרון תכנוני לעותרים.
בעתירה שהוגשה לפני כשלוש שנים וחצי, טענו בעלי הדירות ויזמית הבנייה "תדהר התחדשות עירונית" כי אי אפשר לבצע בבניין תמ"א 38 משום שזכויות הבנייה צומצמו משמעותית עקב תוכנית משנות ה-50 שהעבירה את השטח מייעוד של מגורים לייעוד של דרך ציבורית.
העותרים טענו כי יותר מ-60 שנה חלפו והעירייה לא עשתה בשטח דבר, תוך זניחת המטרה הציבורית של התוכנית ופגיעה קשה בזכויותיהם הקנייניות. לכן הם ביקשו להחזיר את הייעוד המקורי – מגורים – ולבטל את זכות ההפקעה שקיבלה העירייה. לחילופין הם ביקשו שהעירייה תתחייב לקדם תב"ע שתאפשר להגדיל את זכויות הבנייה או תסתפק בשטח קטן יותר מהקרקע.
העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה טענו בין היתר כי ממש בקרוב תתבצע ההפקעה והן יגשימו את האינטרס הציבורי באמצעות סלילת שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים בהתאם לתוכנית לחידוש רחוב אבן גבירול. מכאן, שביטול הייעוד וזכות ההפקעה יגרמו לציבור נזק כבד וממשי בעוד שלעותרים לא נגרם נזק מהשיהוי בהפקעה והם אף לא הציגו ראיות שתומכות בטענה שכעת נמנעת מהם האפשרות לבצע תמ"א 38.
התלבטות לא קלה
השופטת גיליה רביד ציינה כי המקרה עורר התלבטות לא קלה. מצד אחד, התוכנית אכן לא יושמה במשך שנים רבות. "... מדובר בשיהוי שהוא חריג על פי כל קנה מידה... שיהוי כה ארוך לא רק שהוא עשוי ללמד על זניחת המטרה הציבורית, אלא מבטא התנהלות לא תקינה של הרשות הציבורית וחוסר הגינות כלפי בעל הקרקע".
ואולם, מצד שני, איש מהדיירים לא הגיש התנגדות לתוכנית בשעתו, והעותרים, שרכשו את זכויותיהם בבניין אחרי שפורסמה, לא ניסו אף הם לבטל אותה לאורך שנים. "כנראה שהעדר המעש מצד העירייה תאם גם את האינטרס שלהם, שהרי השטח שימש חצר ירוקה לבית המשותף ולא כביש לכלי רכב".
עניין נוסף הוא שהעירייה כבר מתכננת את המתחם מחדש כך שביטול ההפקעה יגרום נזק לציבור. לעומת זאת, הנזק שלכאורה נגרם לעותרים לא הוכח. "לא הוגשה תכנית על ידי העותרים ולא ברור עד כמה מדובר באמת בהעדר היתכנות כלכלית של הפרויקט שניזום...".
בנסיבות אלה השופטת החליטה על תוצאה המאזנת בין שתי העמדות על הבעיות שבהן: היא לא תורה על ביטול זכות ההפקעה אך העירייה לא תוכל לממש אותה עד שיימצא פתרון תכנוני לבעיה של העותרים, והם יוכלו לחדש את העתירה אם לא תוגש תוכנית לאישור תוך זמן סביר. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ העותרים: ענת בירן, עו"ד תמ"א 38
- ב"כ המשיבות: עו"ד הילה חכמון
עו"ד דניאל גולשה
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין