עתירה שהגישו תושבי ראשון לציון חשפה שהוועדה המקומית בעיר אישרה יותר מדי בקשות לתמ"א 38, מבלי לבחון כיצד הבנייה תשפיע על איכות חייהם.
בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד קבע באחרונה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשל"צ אישרה בקשות לתמ"א 38 תוך חריגה מהמכסה שהותרה לה. השופט צבי דותן אסר עליה להוציא היתרי בנייה לבקשות החורגות אלא בכפוף לבדיקות פרוגרמתיות.
תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, המוכרת לכולנו בשם תמ"א 38, מאפשרת להתאים את התכנית לתנאים הייחודיים של שטחים בתחומי רשויות מקומיות שונות. ברגע שיוצאת תכנית מתאר ייחודית כזו, על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לפעול לפיה ולא לפי הוראות תמ"א 38.
בשנת 2008 אושרה תכנית מתאר ייחודית לראשון לציון (רצ 106/1), שהתירה לוועדה המקומית בעיר להוציא היתרים לשבעה מתחמים אך הגבילה את תוספות הדיור למכסה של 950 יחידות. עם זאת, התכנית אפשרה לוועדה לחרוג מהמכסה בכפוף לביצוע בדיקות פרוגרמתיות (בדיקות שבוחנות האם תכנית הבנייה אפשרית מבחינת התשתיות באזור).
בעתירה שהוגשה בשנה שעברה על ידי תושבי האזור, נטען כי הוועדה חרגה משמעותית מהמכסה שהותרה לה ואישרה עד כה 1,579 יחידות דיור – 629 יחידות מעל למכסה, מבלי לערוך את הבדיקות הנחוצות.
לטענת העותרים, הרחבת הבנייה המאסיבית תגרום לפגיעה משמעותית באיכות חייהם של תושבי השכונות הישנות בעיר, תיצור עומס מוגזם על תשתיות החשמל, הביוב, התחבורה והשירותים הקהילתיים ותגרום למצוקת חנייה קשה.
העותרים טענו כי הוועדה הגדילה לעשות ומשהבינה שחרגה מהוראות התכנית החליטה לשנות אותה ולהכין תכנית חדשה. בינתיים, היא קבעה שאישורי הבקשות יינתנו לתושבים לפי תמ"א 38, בניגוד לחוק.
העותרים ביקשו לאסור על הוועדה להמשיך לאשר כך בקשות ולבטל את כל האישורים וההיתרים החורגים שהוצאו.
במענה לעתירה העלתה הוועדה המקומית טענות מרובות, העיקרית שבהן היא כי כל האישורים שניתנו מעבר למכסה התבססו על בדיקות שנעשו לצורך הוצאת תכנית המתאר החדשה, שעתידה להתפרסם בקרוב, והתחשבו בין היתר בצפי לגידול האוכלוסייה ובקיומם של שטחי ציבור, מוסדות חינוך, תשתיות ועוד.
העותרים צודקים
פסק הדין של השופט דותן ניתן רק לאחר שוועדת הערר המחוזית גיבשה החלטה בערר דומה שהוגש בנושא. במסגרת החלטתה מדצמבר 2016 ביטלה ועדת הערר את סמכות הוועדה המקומית להוציא היתרים מכוח חוק החיזוק (במקום מכוח תכנית המתאר המקומית), תוך שקבעה כי לא בוצעה "עבודה פרוגרמתית מתאימה".
בעקבות החלטה זו הוועדה התחייבה שלא לדון עוד בבקשות להיתר בנייה לפי תמ"א 38 במתחמים ואילו העותרים הסכימו שלא להתעקש על ביטול אישורי בקשות שכבר ניתנו.
בנסיבות אלה לשופט דותן נותר לדון בבקשה היחידה שהעותרים התעקשו עליה והיא לאסור על הוועדה להנפיק היתרי בנייה מכוח הבקשות שאושרו (אישור הבקשות לפי תמ"א 38 הוא אישור עקרוני ואילו היתר הבנייה ניתן בפועל רק אם עומדים בתנאים שהציבה הוועדה המקומית במסגרת האישור).
בעניין זה השופט סבר שהצדק עם העותרים ושהוועדה לא רשאית להוציא היתרי בנייה לבקשות שאושרו תוך חריגה ממכסה, אלא אם תבצע את הבדיקות שהיא מחויבת בהן.
השופט הבהיר כי החלטתו אינה פוגעת בתושבים שבקשותיהם אושרו, שכן הוא לא מבטל את האישורים העקרוניים שניתנו להם אלא מתנה את ההיתר עצמו בעריכת בדיקה מתאימה, כפי שתכנית המתאר המקומית קובעת ממילא.
הוועדה המקומית חויבה בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד של 20 אלף שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד רונן אלגאלי, עו"ד יובל יניב
- ב"כ המשיבה: עו"ד לימור ספצ'ק
עו"ד גיא יקותיאל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין