החברה נמצאת בחובות של 160 מיליון שקל. דיירי פרויקט ביהוד הצביעו באסיפת נושים נגד הסדר לשיקום החברה, אך מנהלת ההסדר ניטרלה את הצבעתם בשל חוסר תום לב
השופטת בטינה טאובר אישרה לאחרונה הסדר לשיקום חברת "בונה הצפון" שנכנסה להליך חדלות פירעון. דיירים שרכשו דירות בפרויקט של החברה ביהוד התנגדו להסדר לאחר שבקשתם לקבל מעמד של "נושה מובטח" ביחס לעודפי הכספים מהפרויקט נדחתה. השופטת קבעה שההסדר מאפשר את מסירת הדירות וקיום התחייבויות החברה לעניין תקופת הבדק, וכי הוא עדיף על חלופת הפירוק הן עבור המתנגדים והן עבור כלל הנושים.
באפריל השנה חברת "בונה הצפון" הגישה לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מדובר בחברה שהוקמה כחברה משפחתית ב-1962 ועוסקת בייזום פיתוח ובנייה של פרויקטים למגורים, מסחר ומבני תעשייה. נכון למועד הגשת הבקשה היה לחברה פרויקט אחד בשלבי סיום סופיים ביהוד, ומספר פרויקטים שטרם הוחל ביצועם.
מהבקשה עלה שהתחייבות החברה לנושיה עומדת על 160 מיליון שקל, מתוכם 130 מיליון שקל שמקורם בערבויות בנקאיות המשוכות מבנק הפועלים להבטחת זכויותיהם של דיירים.
בית המשפט הוציא צו עיכוב הליכים נגד החברה למשך 60 יום לשם כינוס אסיפות נושים לצורך הסדר החוב.
מדוח מנהלת ההסדר עלה כי הוגשו כנגד החברה 150 תביעות חוב, מתוכן 2 נושים מובטחים בסך של 98 מיליון שקל, נושה בדין קדימה בסך של 1.1 מיליון שקל ו-147 נושים בדין רגיל, עליהם נמנים גם 48 רוכשי הדירות בסך של כ-56 מיליון שקל.
במהלך אסיפת הנושים שנערכה בחודש יוני הציגה מנהלת ההסדר את עיקריו.
ההסדר מסתכם בסך של 17.4 מיליון שקל ומתבסס על רכוש החברה, העודף שיוותר לאחר השלמת פרויקט יהוד (14-15 מיליון שקל), תרומת בעלים, וגבייה מדיירים (1.4 מיליון שקל).
48 רוכשי הדירות התנגדו להסדר אך מנהלת ההסדר ניטרלה את הצבעתם לאחר שקבעה כי נעשתה בחוסר תום לב. לאחר הפחתת קולותיהם ההצעה אושרה ברוב הדרוש (רוב המצביעים המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באסיפה)
ההסדר הובא לאישור בית המשפט והדיירים טענו שמנהלת ההסדר לא הוכיחה שההסדר עדיף על פירוק.
תביעות חוב מופרזות
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בטינה טאובר, אישרה את ההסדר. היא כתבה כי הדיירים לא הצביעו למעשה על כל תועלת שעשויה לצמוח להם ככל שלא תאושר הצעת ההסדר והחברה תקלע להליכי פירוק.
השופטת קבעה שיש יסוד להתרשמותה של מנהלת ההסדר כי נושים אלה הפעילו את כוח הצבעתם בחוסר תום לב. הצעת ההסדר שהגישה החברה מבוססת בחלקה על העודפים מפרויקט יהוד, אשר לגביהם בקשו הדיירים לקבל מעמד של "נושה מובטח" ונדחו.
עוד כתבה השופטת כי ברור שחלופת הפירוק גרועה לכל הנושים ובפרט לרוכשי הדירות. אלה לא רק שלא יקבלו כספים על פי נשייתם מעודפי הפרויקט, אלא גם לא יזכו לקבל את הדירות שרכשו ואף לא תיקוני בדק אם החברה לא תמשיך בפעילותה.
השופטת גם העלתה את החשד כי רוכשי הדירות הגישו תביעות חוב מופרזות שנועדו להעניק להם "כוח וטו מלאכותי" למניעת השגתו של הסדר נושים יעיל ומועיל לנושים בכללותם.
היא הוסיפה כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שרוב המצביעים הצביעו בעד ההסדר ומדובר בנושים אובייקטיביים שהצביעו על יסוד שיקולים מסחריים ענייניים.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוד ברקוביץ
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין