חרף הפרדה רכושית קיצונית: תקבל רבע מבית האקס

בני הזוג לשעבר התחשבנו אפילו על הוצאות זעומות של 10 שקלים, אבל ברגע האמת קבע ביהמ"ש שחל על הנכס שיתוף יחסי, המקנה לאישה 25% ממנו

ידועים בציבור התנהלו בהפרדה רכושית קיצונית: לגרסת האישה, הם התחשבנו אפילו על הוצאות זעומות בשווי 10 שקלים. בשלב מסוים הוקם בית, שנרשם על-שם הגבר. לאחר שלושים שנות זוגיות הצדדים נפרדו, כאשר לאחרונה קבע השופט אריאל ממן מבית המשפט למשפחה בבאר שבע כי חל על הנכס "שיתוף יחסי", המקנה לאישה רבע ממנו.

מדובר בבני זוג המנהלים משק בית משותף מאז 1995. השניים מעולם לא נישאו, ואינם חובקים ילדים משותפים. ב-2014 יצאה התובעת לפנסיה מעיסוקה כמורה, כאשר בשנה העוקבת פרש אף הנתבע לגמלאות מעבודתו במפעלי ים המלח. באוגוסט 2015 נרכש מגרש שנרשם על-שם הנתבע בלבד. בחלוף כ-5 שנים עברו הצדדים להתגורר בבית שנבנה על המגרש. בין לבין, בדצמבר 2019, נמכרה דירה שהייתה בבעלות האישה והיא העבירה לחשבון של בן הזוג 1.15 מיליון מכספי המכירה.

בשלב מסוים עלו יחסי הצדדים על שרטון והוגשו הליכים רכושיים, בין היתר בגין בית המגורים. לטענת הנתבע, הוא רכש את המגרש לבדו, מכספיו, כשזוגתו לשעבר ידעה שמדובר בקרקע השייכת לו, כחלק מההפרדה הרכושית המוחלטת ביניהם, ומכאן שאין לה זכות כלשהי בנכס ועליה להתפנות ממנו.

האישה אומנם אישרה את עצם ההפרדה הרכושית הטוטאלית, ואף הגדילה לתאר שהשניים התחשבנו על הוצאות זעומות, "דוגמת 10 או 38 שקלים", ואולם לגרסתה - רישום הנכס על-שם הנתבע נעשה משיקולי מס בלבד, והוא בפועל משותף לשניהם. לא הייתה מחלוקת על עצם העובדה שהעבירה 1.15 מיליון שקל לנתבע ממכירת דירתה, כשעל כך הוסיפה התובעת שהיא הייתה חלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה – החל מרכישת הקרקע, עבור בעיצוב הבית וכלה ברכישת כלים סניטריים.

"הכריחה אותי לקבל את הכסף"

השופט ממן הלך בדרך האמצע: מצד אחד הוא דחה את טענת הנתבע לפיה יש ללכת רק אחר הרישום, ולקבוע בהתאם שהבית והמגרש שייכים לו בלבד. מן העבר השני הוא הדף את ניסיון האישה לנכס לעצמה 50% מהנכס למרות ההפרדה הרכושית הקיצונית בה נהגו הצדדים, אותה כינה "פנקסנות". בסופו של יום הכיר השופט ב"שיתוף יחסי" בקשר לנכס, המקנה לאישה רבע ממנו.

בתוך כך קבע השופט כי הכסף שהעבירה התובעת לנתבע ממכירת דירתה מהווה "דבר מה נוסף" בהקשר הזה, המלמד על כוונת שיתוף. אומנם הנתבע טען שקיבל את הכספים "בהפתעה", וכי העברתם "נועדה ליצור מצג ראייתי כוזב בדיעבד" הנזקף לחובת זוגתו לשעבר, אלא שהשופט דחה אותו.

"גרסתו של הנתבע כי התובעת הכריחה אותו לקבל את הכסף והעבירה אותו לחשבונו בניגוד להסכמתו אינה סבירה כלל ועיקר, ועומדת בסתירה לעובדה כי הכספים היו מצויים בחשבונו משך חודשים ארוכים ובמהלך בניית הבית, וכאשר אין כל ראיה לאמירה של הנתבע כי הוא מבקש להשיב לה כספים אלה", הדגיש השופט.

אשר על כן, סיכם, בהתחשב בכלל נסיבות המקרה לרבות הקשר הזוגי הארוך, יש להכיר בשיתוף יחסי בבית, לכל הפחות בהתאם להשקעה של כל אחד מהצדדים. צוין בהקשר לכך כי אף לשיטת הנתבע, הסכום שהעבירה התובעת בזמנו מהווה, פחות או יותר, רבע מעלות המגרש והבנייה (1.15 מיליון ביחס ל-4.2 מיליון = 27.4%).

בנסיבות אלה קבע השופט שהזכויות בנכס יחולקו 75% לנתבע ו-25% לתובעת. לסיום נקבע שאף הרכב, הרשום על-שם האיש, יחולק ביניהם שווה בשווה. בנוסף נפסקו לטובת האישה 10,000 שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד יצחק קארו
• ב"כ הנתבע: עו"ד שרון שוחט אביב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.