במסגרת חקירה של רשות המסים חויב עורך דין לחשוף מסמכים שנמצאו במשרדו. בית המשפט קבע כי החיסיון בפקודת מס הכנסה מצומצם יותר מהחיסיון הכללי, ולא חל על מסמכים שמסרו גורמים שונים מטעמו של הלקוח
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב חגי ברנר התיר לאחרונה רשות המסים לעיין ברוב המסמכים שתפסה במשרדו של עו"ד בעקבות חקירה פלילית של שני אחים שחשודים בהעלמת הכנסות והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים. טענתו של עורך הדין כי המסמכים מוגנים בחיסיון עורך דין-לקוח נדחתה בעיקרה לאחר שנקבע כי היקף החיסיון שמעניקה פקודת מס הכנסה מצומצם יותר מהחיסיון הכללי בפקודת הראיות, כך שהוא לא חל על מידע שהתקבל מגורמים מטעמו של הלקוח אלא רק על מידע שהוחלף בינו לבין הלקוח עצמו – באופן אישי.
רשות המסים פתחה בחקירה פלילית נגד שני אחים בשל חשד שמסרו לה דיווח כוזב שלפיו נכסים שרשומים על שמם בשווי של כ-670 מיליון שקלים שייכים בעצם לנאמנות של חמו לשעבר של אחד האחים. בעקבות ההצהרה השקרית לכאורה הצליחו האחים למשוך בין השנים 2016-2018 יותר מ-80 מיליון שקלים בפטור מלא ממס.
לפני כ-3 חודשים נערך במסגרת החקירה חיפוש במשרדו של עורך דין שהיה מופקד על ענייני הנאמנות וייצג אותה ואת הנאמן, ונתפסו בו קלסר, מחברות, מסמכים וטלפון נייד.
בתחילה טען עורך הדין שעל כל החומר חל חיסיון עורך דין לקוח אבל לאחר משא ומתן עם רשות המסים נותרה מחלוקת רק לגבי 40 מסמכים שנמצאו בקלסר שעורך הדין טען כי 24 מתוכם מוגנים בחיסיון. בעקבות זאת פנתה רשות המסים לבית המשפט וביקשה לאפשר לה לעיין בכל המסמכים.
עורך הדין טען כי החיסיון חל על כל מסמך שהגיע אליו מטעם הלקוח שלו – הנאמן, ובכלל זה מסמכים שהעבירו לו עו"ד מקפריסין, שני האחים ועורכי דין ורואי חשבון שפעלו בשמם.
רשות המסים טענה מנגד כי החיסיון חל רק על המידע והחומרים שהוחלפו בין עורך הדין לנאמן עצמו, ולא על חומרים שהגיעו ממקורות אחרים שאינם לקוחותיו.
שיקול דעת
סגן הנשיא חגי ברנר קבע כי לפי פקודת מס הכנסה היקף החיסיון שחל על יחסי עורך-דין לקוח בפקודת מס הכנסה מצומצם יותר מהחיסיון הרגיל. לעומת החיסיון המוחלט שקובעת פקודת הראיות שחל גם על מידע ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין לכל אדם אחר מטעמו של הלקוח, החיסיון בפקודת מס הכנסה חל רק על עורך הדין והלקוח עצמו ולבית המשפט יש שיקול דעת אם להסירו לצורך עשיית צדק.
מכאן, קבע השופט, שכל מסמך שהגיע לעורך הדין באמצעות אדם אחר, שאינו הלקוח, ובמקרה הזה – שאינו הנאמן, לא מוגן בחיסיון.
עוד הדגיש השופט כי גם החיסיון על המסמכים שקשורים ללקוח לא בהכרח מוגנים אם יתברר שנמסרו על רקע כוונה לעבור עבירה פלילית.
לגופו של עניין נקבע כי הרשות רשאית לעיין ברוב המסמכים למעט 3 – אחד מהם נמסר לעורך הדין על-ידי הנאמן (הלקוח) והשניים האחרים הם מסמכים שהכין לעצמו כתרשומת אישית שיש עליה חיסיון. עוד נקבע כי שני מסמכים נוספים יימסרו לרשות רק אחרי שיימחקו הערות אישיות שנרשמו על-ידי עורך הדין.
לפסק הדין בתיק צ"א 36336-11-20
- ב"כ רשות המסים: עו"ד נגה בליקשטיין שחורי
- ב"כ עורך הדין: עו"ד ירון ליפשס
- ב"כ הנאמן: עו"ד אפרים דמרי
עו"ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין