לאחר שהורשע בתקיפה ואיומים ונשלח ל-7 חודשי מאסר, כעת מגיע גם העונש הכספי. עם זאת, טענות האישה לאלימות כלכלית ומינית נדחו
בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה כספית שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר בגין התנהגותו האלימה כלפיה. לדברי התובעת, מאז נישאה לנתבע לפני 30 שנה ועד גירושיהם לפני כשנתיים הוא השליט בבית טרור, ובין היתר שבר חפצים והיכה אותה. השופטת עפרה גיא קבעה שמעשי הנתבע עולים כדי עוולה נזיקית ומצדיקים לחייבו לפצות את התובעת ב-157,200 שקל ובתשלום עבור טיפול נפשי.
בני הזוג התחתנו ב-1993 והביאו לעולם 5 ילדים אך לדברי התובעת, האלימות כלפיה החלה כבר בתחילת הדרך כאשר חודשיים בלבד לאחר החתונה הנתבע סטר לה בעוצמה. התובעת שהייתה מבועתת מהתנהגותו של בעלה הטרי לקחה מונית ונסעה להוריה.
היא סיפרה כי הואילה לחזור הביתה רק לאחר שהנתבע הבטיח שהמעשה לא יישנה, אך הבטחתו הייתה כקליפת השום. האלימות מצדו נמשכה כשבאחד המקרים החטיף לה אגרוף ודם ירד לה מהפרצוף, והגיעה גם לחדר המיטות כשנהג לאנוס אותה ולסתום את פיה בשביל שהילדים לא ישמעו. כמו כן נטען כי הוא מנע ממנה להתפתח אישית ומקצועית ודרש שתישאר עקרת בית.
התובעת ציינה שלקראת סוף נישואיהם הנתבע השתולל בבית והיא הזעיקה משטרה. השוטרים שהגיעו למקום נאלצו לירות עליו באקדח טייזר והוא נלקח למעצר, ובסופו של יום הורשע בעבירות תקיפה ואיומים ונשלח ל-7 חודשי מאסר.
התובעת הלינה כי היא וילדיה חיים בפחד תמידי. בנסיבות אלה היא עתרה לפיצוי של חצי מיליון שקל עבור הכאב והסבל שחוותה, ועבור חלקו של הנתבע במניעת ההתפתחות המקצועית שלה.
הנתבע הכחיש כל אלימות, פיזית או מינית, וטען כי התייחס לתובעת ולילדיו בכפפות של משי. הוא הוסיף כי אינו אחראי לחוסר ההגשמה העצמית של התובעת, אותה כינה "אישה עצלנית". לדבריו התובעת לא עשתה מאומה כדי להתפתח מקצועית ומשכך אין לה להלין אלא על עצמה.
פיתחה חרדה ודיכאון
השופטת גיא הסבירה שדיני הנזיקין חלים על מקרי אלימות במשפחה מתוך מטרה להביא למיגור התופעה. מכאן, שיש לבחון את מעשי הנתבע באופן שבו בוחנים עוולות נזיקיות כגון רשלנות ותקיפה.
בתוך כך השופטת קבעה שהרשעת הנתבע ומאסרו מדברים בעד עצמם. לדבריה אירוע האלימות שבגינו נאסר "קרה גם קרה" והנתבע בעצמו הודה בעבירות שיוחסו לו בהליך הפלילי. השופטת הדגישה שאלימות אינה רק אלימות פיזית, ודי באיומים על גופה של התובעת או איומים להתאבד מולה (כפי שאכן קרה) כדי לבסס התנהגות אלימה.
לדברי השופטת, מחוות דעת פסיכיאטרית בעניינה של התובעת עולה שהיא פיתחה תסמיני חרדה ודיכאון. עוד נכתב כי היא סובלת בין היתר מהפרעות שינה, מצב רוח ירוד וסיוטי לילה.
לנוכח הממצאים הקליניים ובשל הצורך למגר את תופעת האלימות נגד נשים בישראל, השופטת פסקה לתובעת פיצוי כספי בסך 127,200 שקל, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
מעבר לזה נקבע כי הנתבע יישא בהוצאות הטיפול הנפשי בו החלה התובעת ובכלל הוצאות הטיפול הנפשי בו תישא עד לחודש פברואר 2025.
מנגד, קבעה השופטת כי יתר עילות התביעה לא הוכחו מספיק. בסוגיית האונס נשמעה עדותו הלאקונית של בנם של הצדדים, לפיה רק שמע את התובעת מבעד לקירות אומרת לנתבע שיעזוב אותה. גם בסוגיית ההתפתחות המקצועית נקבע שלא הוכחה אשמת הנתבע.
- ב"כ התובעת: עו"ד מאי בוטבול
- ב"כ הנתבע: עו"ד אבי נפטון
עו"ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין