חייל זוכה מעבירות סמים: הצבא חיטט בנייד ללא צו

החייל אמנם הסכים לביצוע החיפוש אבל בית הדין הצבאי קבע כי הסכמה זה לא מספיק כשמדובר בהוצאת מידע מהנייד בתנאי מעבדה שמאפשרים לדלות גם מידע שנמחק.

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעור התביעה הצבאית על זיכויו של החייל עקב חיפוש פסול בנייד שלו. בפסק הדין המזכה נקבע כי חיפוש מעמיק בנייד בתנאי מעבדה מצריך צו של בית משפט, ולא מספיק שהחשוד הסכים לביצועו.

חייל שנחקר לפני כ-4 שנים בחשד לסיוע בהשגת קנאביס נלקח לחקירה במצ"ח, שם הסכים לחיפוש מעבדה בטלפון הנייד שלו. החיפוש העלה ראיות מפלילות כמו הודעות המעידות על כך שהוא "ארגן" לבחורה "חומר" "ירוק".

על סמך ראיות אלה בית הדין הצבאי הרשיע את החייל בשתי עבירות של סיוע לניסיון להחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית והוטלו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 500 שקל והורדה מדרגת רב"ט לטוראי.

בערעור שהגיש על הרשעתו טען החייל כי אסור היה לבצע את החיפוש ללא צו, גם אם הסכים לו. מנגד, התביעה הצבאית טענה שחיפוש ידני בנייד אינו מצריך צו לפי הפסיקה, והיגיון זה חל גם על חיפוש במעבדה.

כבוד לאוטונומיה

אולם בנובמבר 2016 בית הדין הצבאי לערעורים הודיע שהוא מקבל את עמדת החייל. נשיא בית הדין האלוף דורון פיילס והשופטים אל"ם ארז פורת ואל"ם אילן ממן כתבו פסק דין מעמיק שהדגים את ההבדלים המשמעותיים שבין שני סוגי החיפושים שלאורם אין הצדקה חוקית לביצוע חיפוש במעבדה רק על סמך הסכמה כללית מצד הנחקר.  

בין היתר, השופטים הפנו לכך שבעוד חיפוש ידני בנייד נעשה רק במידע גלוי, חיפוש במעבדה מאפשר להגיע "למידע נסתר" שנמחק.

המשמעות המעשית היא כי כשחשוד מסכים לחיפוש ידני, הוא נוכח בחיפוש ורשאי לעצור אותו, להגביל אותו לתכנים מסוימים או לחזור בו. לעומת זאת, חיפוש במעבדה נעשה הרחק מעינו, מה שמקשה על יכולתו לעצור או להגביל אותו, מה גם שהוא לא לוקח בחשבון שאפשר לדלות מידע מחוק.

"כיבוד האוטונומיה דורש שיכבדו את רצונו של הנחקר, בגבולותיו", פסקו השופטים. הסכמה לביצוע חיפוש אינה כוללת לעמדתם גם הסכמה לחיפוש במידע שנמחק, כמו שאירע במקרה הנוכחי.

משכך, לטעמם של השופטים חיפוש בנייד במעבדה צריך להיעשות בצו של בית משפט. עם זאת, הם ציינו כי ייתכן שאפשר להסתפק בהסכמת הנחקר אם טופס ההסכמה עליו הוא חתום כולל מידע מפורט ומעמיק שיכלול הסבר על דרך החיפוש במעבדה, כולל האפשרות למצוא מידע שנמחק, הקושי לחזור מהסכמה לחיפוש כזה או להגבילו לתכנים מסוימים והאפשרות לסרב לו. בהקשר זה השופטים הדגישו כי על החוקרים להימנע מאיומים, מהטעיה או מתחבולות פסולות.

לגופו של עניין,  שלושת השופטים הסכימו פה אחד כי הסכמתו של המערער לערוך חיפוש בנייד שלו לא כללה הסכמה לחיפוש במעבדה – גם משום שלא הוצא צו וגם משום שטופס ההסכמה עליו חתם לא היה מספיק ברור ומפורט.

על כן נקבע שהחיפוש פסול וכך גם הראיות המפלילות. השופטים הורו על זיכוי החייל וביטול העונשים נגדו. ערעור שהגישה על כך התביעה הצבאית לבית המשפט העליון נדחה באחרונה על ידי הנשיאה מרים נאור והשופטים עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא.

• שמות באי הכוח מצוינים בפסקי הדין המלאים 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין