חיובי הארנונה בוטלו: "הנכס אינו ראוי לשימוש"

המועצה האזורית באקה אל ג'רבייה שלחה במשך שנים דרישות לתשלום ארנונה לבעל נכס בעיר על אף שבנייתו לא הושלמה. באחרונה הוא זכה בעתירה נגדה והחיובים בוטלו.

תושב באקה אל ג'רבייה הגיש לפני כחצי שנה עתירה בה ביקש מבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה לקבוע שהוא לא חייב לשלם ארנונה למועצה.

העותר קיבל במשך שנים דרישות לתשלום ארנונה עבור נכס שלא גר בו ושבנייתו לא הסתיימה. מדובר בנכס שנבנה על ידי אביו והיה אמור לשמש אותו לאחר נישואיו אך הוא לא התחתן ועדיין מתגורר עם אמו.

העותר טען שהנכס אינו ראוי למגורים ולא מחובר למים או חשמל. הוא גם צירף אישורים שונים של המועצה המקומית שמהם עולה שבמשך השנים בוצעו בדיקות על ידי הגורמים המוסמכים בהם צוין שהמבנה עדיין בתהליך בנייה.

המועצה טענה מנגד שגם אם כיום הנכס לא ראוי למגורים, בעבר הוא כן היה ראוי לשימוש ולכן יש להחיל לגביו את הוראות סעיף 330 לפקודת העיריות. על פי סעיף זה לדבריה, יש להעניק לעותר פטור רק לשנתיים ולחייב אותו בארנונה עבור השנים 2014-2019 שלאחריהן אם עדיין הבניין יהיה לא ראוי למגורים הוא יקבל פטור ללא הגבלת זמן.

המועצה לא הגישה אינדיקציה כלשהי לכך שהנכס אכן היה ראוי למגורים בשלב כלשהו ולמעשה הודתה שמדובר בנכס שבנייתו לא הושלמה אך ביקשה ללמוד מכך שב-2009 שולמה ארנונה עבור הנכס שהייתה הצדקה לחיוב.

העותר השיב שהתשלום ב-2009 נגבה ממנו באמצעות עיקול חשבון הבנק שלו והוא מעולם לא הסכים לשלם מיוזמתו. עוד לדבריו אין מקום להפעיל את סעיף 330 לפקודת העיריות שכן לא מדובר בנכס שנהרס או ניזוק אלא במבנה שמעולם לא היה ראוי למגורים ולשימוש.

לוגיקה לא ברורה

השופטת עפרה ורבנר מבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה הבהירה שהתנאי הבסיסי לחיוב בארנונה הוא שהבניין ראוי לשימוש כשהאינדיקציות הן הימצאות מתקנים חיוניים כמו חשמל, מים שירותים ומטבח.

השופטת ציינה ש"לא ברורה הלוגיקה" של המועצה שלפיה העובדה שהצליחה לגבות תשלום באמצעות עיקול מוליכה למסקנה שהנכס היה ראוי לשימוש בעבר.

"אין בהוצאת תדפיס ובו פירוט כי הנכס הרלוונטי של העותר חויב בארנונה כדי להראות שמדובר בנכס שהיה ראוי לשימוש וניתן לראות מהמסמכים שהבניין באותה תקופה היה במצב של שלד, כתבה.  

השופטת הוסיפה המועצה לא הציגה ראייה כלשהי לכך שלנכס ניתן אישור סיום בנייה או שהוא היה מחובר בשלב כלשהו לחשמל או למים.

היא גם קבעה שהוראות סעיף 330 אינן רלוונטיות מאחר שלא מדובר בבניין שנהרס או שניזוק אלא בבניין שבנייתו לא הושלמה מעולם.

בסופו של דבר קיבלה השופטת את העתירה וקבעה שאין לחייב את העותר בארנונה בגין הנכס כל עוד הוא אינו ראוי לשימוש ולמגורים.  

העותר יוצג באמצעות הלשכה לסיוע משפטי ולכן לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ העותר: עו"ד עבד נאשף (סיוע משפטי)
• ב"כ המשיבה: עו"ד אכרם עמארנה

* עו"ד רעות פלדר עוסקת במיסוי עירוני ותביעות ארנונה

** הכותבת לא ייצגה בתיק

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין