"חוסר צדק מקומם": בוטלה החלטת משרד הרישוי לשלול רישיון מנכה

20 שנה ללא תאונות ושלוש חוות דעת רופאים לא עזרו: משרד הרישוי החליט לפסול רישיון נהיגה של גבר בעל שיתוק מוחין, תוך התעלמות בוטה מטענותיו.  

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל את ערעורו של נכה הסובל משיתוק מוחין מולד, על החלטת משרד הרישוי לפסול את רישיון הנהיגה שלו בחודש פברואר השנה.  

המערער בעל נכות 100% ומוגבלות בניידות בשיער 80%. למרות מחלתו, כפי שתיארה השופטת תמר שרון-נתנאל, הוא מתפקד היטב בכל תחומי החיים, נשוי ואב לשתי בנות. הוא בעלים של חברת תוכנה, מעסיק עובדים ועובד בעצמו. מזה 20 שנה הוא נוהג ללא תאונות וללא בעיות ברכב עם אמצעי עזר – גולה המותקנת בצד ימין של ההגה.

הפרשה החלה כאשר הוא פנה אל ביטוח לאומי בבקשה לאשר לו רכב עם מעלית (שלבסוף התקבלה). לשם כך, בין היתר, הוא נבדק על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) כאשר אמצעי העזר מותקן בצד שמאל של ההגה, אף שאמר לבודקים שהוא נוהג כשהאמצעי בצד ימין.

בהמשך לבדיקה רשות הרישוי החליטה לפסול את רישיונו. ועדת ערר המליצה לרשות לדחות ערר שהגיש, ואף דחתה את בקשתו לקבל מסמכים רלוונטיים לצורך שימוע.

בעקבות זאת הוא הגיש את ערעור כאמור, בו טען כי החלטות רשות הרישוי והמרב"ד נגועות בפגמים חמורים, חוסר סבירות קיצוני, אינן מנומקות ואף ניתנו בניגוד לכללי מינהל תקין, תוך פגיעה בזכויותיו החוקתיות.

יחס שונה אל שווים

פעם אחר פעם השופטת שרון-נתנאל ירתה חצי ביקורת חדים כלפי המשיבים לאורך תיאוריה את השתלשלות האירועים.

אחד הכשלים הבולטים ביותר בבדיקת המרב"ד היה בעיני השופטת בדיקתו של המערער, כאשר הגולה המחוברת אל ההגה הייתה מותקנת בצד הלא נכון. לפי השופטת, מדובר בליקוי מהותי שדי בו כדי לבטל את ממצאי המרב"ד ומסקנותיו.

בנוסף השופטת הצביעה על שורה של פגמים בהתנהלות ועדת הערר וציינה כי החלטתה מהווה "הפליה פסולה ומצערת עד מאד". כך למשל, הוועדה פשוט התעלמה ופסלה חוות דעת של שלושת הרופאים מטעם המערער שלפיהן הוא כשיר לנהיגה – כולל רופא משפחה שמכיר אותו 11 שנה.

השופטת הדגישה כי היה על הוועדה לעשות בירור מעמיק לפני שהחליטה לפסול את רישיונו של מי שנוהג, באותו מצב של מחלה מולדת, מזה עשרים שנה.

בהמשך השופטת מתחה ביקורת קשה גם על החלטות הרשות שהסתמכו על ועדת הערר, ללא שימוע וללא הנמקה (ואף לא טרחו להשיב לפניותיו של המערער).  

לגבי מצבו של המערער, השופטת הסבירה כי הפליה איננה רק "יחס שונה אל שווים" אלא גם "יחס שווה אל שונים", כלומר היעדר התחשבות במגבלות ובנתונים ייחודיים של אדם.

"החלטותיהם פגעו קשות ובאופן בלתי מידתי, בזכויותיו החוקתיות של המערער - בזכותו לכבוד, לחופש העיסוק ולחופש התנועה וכן פגעו ברגשותיו ובערכו בעיני עצמו ובעיני אחרים", כתבה, ובהמשך הוסיפה כי "חוסר הצדק בו נהגו המשיבים במערער מקומם".

בסיכומו של דבר נקבע כי החלטותיהם המשיבים מבוטלות כולן. השופטת הורתה על החזרת הרישיון למערער באופן מיידי. עוד נקבע בין היתר כי משרד הרישוי יזמן את המערער לבדיקה נוספת לשם הנפקת אישור למערער להחליף את רכבו ברכב אחר, כהמלצת המל"ל.

המשיבים חויבו לשלם למערער הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

• עו"ד אלעד שרגא ושות'
• פרקליטות מחוז חיפה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין