ט' נ' משרד הרישוי ואח'

1.לפניי ערעור מינהלי, על החלטת המשיב 1 (להלן: "רשות הרישוי" או "הרשות") לפסול את רישיון הנהיגה של המערער, על פי החלטות שהתקבלו על ידיה בתאריכים 30/6/16 ו- 14/2/17 (ההחלטה התקבלה אצל המערער ביום 23/2/17 ולכן, ככל הנראה, נכתב תאריך זה בפתיח של הודעת הערעור).

הערעור מופנה גם נגד האופן בו נערכו למערער בדיקות על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן: "המרב"ד") ועל ידי ועדת הערר (להלן: "ועדת הערר" או "הוועדה") ונגד ממצאיהם ומסקנותיהם ונטען כי גם דינן של אלה להתבטל.

העובדות הצריכות לעניין

2.המערער, יליד 1976, סובל משיתוק מוחין, מולד, חשוך מרפא. המוסד לביטוח לאומי קבע למערער נכות בשיעור 100% ומוגבלותו בניידות היא בשיעור 80%.

חרף מחלתו, מתפקד המערער היטב בכל תחומי החיים. הוא נשוי ואב לשתי בנות קטנות, עובד ומפרנס את משפחתו בכבוד. הוא בעלים של חברת תוכנה, אותה ייסד ובה הוא מעסיק עובדים, בנוסף על כך שהוא עצמו עובד בעסק.

3.המערער נוהג, ברישיון (לאחר אישור המרב"ד), מזה קרוב ל- 20 שנה, בכפוף לשימוש באמצעי-עזר, שהוא גולה, המותקנת על ההגה ברכבו, בצד ימין של ההגה (להלן: "אמצעי העזר"). במשך כל השנים הוא נהג באופן תקין ללא שהיה מעורב בתאונת דרכים. המערער אוחז ברישיון נהיגה שתוקפו עד 18/9/2020 (נספח 2 לתיק מוצגי המערער).

בשנת 2008 רכש המערער, בסיוע כספי מאת המל"ל, רכב מסוג פולקסוואגן, בו הוא נוהג כשמונה שנים וחצי, במהלכן צבר הרכב כ- 800,000 ק"מ.

4.פרשה זו החלה, עת פנה המערער למל"ל, בבקשה כי הוועדה להתאמת רכב למוגבלים בניידות תאשר לו רכב עם מעלית. לשם כך נבדק המערער, ביום 21/3/16, על ידי הוועדה להתאמת רכב (להלן: "ועדת ההתאמה"), אשר לא אישרה את בקשתו לרכב עם מעלית, אך המליצה כי המערער ינהג ברכב מסוג אחר מזה בו הוא נוהג כיום (נספח 4). המערער השיג על כך, אולם טרם ניתנה החלטה בהשגתו.

5.באותו יום נבדק המערער גם במרב"ד, באמצעות אינדיקטור, כאשר אמצעי העזר מותקן בצד שמאל של ההגה, זאת - על אף שהמערער אמר לבודקים, שהוא נוהג כאשר אמצעי העזר מותקן בצד ימין.

וכך קבע המרב"ד בהחלטתו מיום 21/3/16 (נספח 13) כי "לפיה התרשמותנו הנ"ל אינו כשיר לנהיגה עקב תנועות בלתי רצונות (כך במקור) בסיכון משמעותי לאבד שליטה באביזרי נהיגה. סיבה נוירולוגית" (ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור).

6.בעקבות החלטת המרב"ד, הודיעה הרשות למערער, בהודעה שנחתמה ביום 30/6/16 (נספח 7) כי הוא אינו כשיר לנהוג ברכב מסוג B. ההודעה (להלן: "הודעת הרשות" או "ההודעה"), שכותרתה היא: "בקשתך לקבלת רישיון נהיגה", התקבלה אצל המערער ביום 12/7/16 ובה נקבע כדלקמן:

"על פי הסיכום הרפואי שהתקבל מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים נקבע כי:

1.לא נמצאת כשיר לנהיגה ברכב מסוג B מסיבה:

ס 5 - נוירולוגית"

2.הנך רשאי להגיש בקשה מחודשת, באמצעות משרד הרישוי בלבד ב- ___" [לא נכתב תאריך או מועד - ת.ש.נ]

סעיפים 5-3 להודעה, מפרטים את זכויותיו של המערער ובכללן - זכותו להגיש ערר על החלטת הרופא המוסמך.

7.בין לבין, בתאריכים 25/5/16 ו- 29/5/16, קיבל המערער הודעות מהמל"ל לפיהן הוא זכאי להחזר הוצאות על רכישת אביזר העזר והתקנתו וכן בדבר זכאותו להלוואה עומדת מהמל"ל, לשם החלפת רכב.

8.ביום 31/7/16 ולאחר שקיבל המערער את ההודעה על אי כשירותו לנהוג ברכב דרגה Bׂ, פנה המערער למרב"ד בבקשה לקבל את מסמכי הבדיקה במרב"ד ואת תוצאותיה (להלן: "המסמכים") וביום 8/8/16 הוא פנה לוועדת הערר והודיע על כוונתו להגיש ערר על החלטת המרב"ד ועל כך שלצורך הגשת הערר דרושים לו המסמכים, אותם טרם קיבל.