קצין התגמולים וועדת הערעורים קבעו כי אין קשר בין המחלה לבין השירות הצבאי הרגיל והקל של החייל. אלא ששופטי המחוזי מצאו קשר הדוק בין השניים.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה ערעור של בחור צעיר שהשתחרר מהצבא על רקע התקף מאני קשה שלאחריו אובחן עם מאניה-דפרסיה, והורה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה צה"ל. השופטים אילן ש. שילה, עירית כהן וחנה קיציס דחו את טענת קצין התגמולים כי תנאי השירות של הצעיר היו קלים וללא אירועים חריגים. נפסק כי הוכח שהתנאים בטירונות הקרבית אליה נשלח גרמו למתח נפשי רב שהביא להתפרצות המחלה.
הצעיר (29) התגייס ב-2008 והוצב בטירונות קרבית בגבעתי. כשבוע לאחר מכן החל לסבול מדיכאון ולחץ ונפגש עם קב"נית, שמצאה שהוא סובל ממצוקה הסתגלותית בעלת מאפיינים חרדתיים ואינו מתאים למסגרת קרבית. בעקבות זאת הועבר הצעיר לטירונות קלה יותר ולאחר מכן שירת כמכונאי צמ"ה בבסיס קרוב לבית.
לאורך השירות התלונן הצעיר על קשיים נפשיים עד שבספטמבר 2010 שוחרר מהצבא בעקבות התקף חריף של מאניה. בהמשך, הוא אובחן עם מחלה דו-קוטבית וביקש מקצין התגמולים להכיר בו כנכה צה"ל אך נתקל בסירוב עיקש כולל מצד ועדת הערעורים, ששללה כל קשר בין תנאי השירות לבין המחלה.
בערעור שהגיש הצעיר באמצעות עו"ד שרון מאירי לבית המשפט המחוזי הוא טען כי התגייס לצה"ל בריא פיזית ונפשית, עם פרופיל 97.
לטענתו, הפעם הראשונה שנקלע ללחצים נפשיים קשים הייתה בטירונות הקרבית, שכללה פעילות אינטנסיבית, מאמץ גופני רב, שעות שינה מעטות ועונשים, ולכן ביקש שחרור. גם בהמשך הוא הרגיש שהתפקיד לא מתאים לו ונכנס לדיכאון אך סירבו לשחרר אותו.
לערעור צורפה חוות דעת פסיכיאטרית שאישרה את הטענה שתנאי השירות, ובעיקר הפחדים והמתח בטירונות, גרמו להידרדרות הנפשית של המערער.
מנגד טען קצין התגמולים באמצעות עו"ד אלה גלילי סהר כי אין שום הוכחה לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין המחלה. צוין כי תנאי השירות של המערער היו רגילים, ללא אירועים חריגים, וכי לאורך תקופתו בצבא התחשבו בו ונתנו לו הקלות רבות.
חוסר נוחות וקושי להסתגל למעבר מהחיים האזרחיים להיררכיה הצבאית, נטען, הם לא סיבה להתפרצות מחלת נפש.
לא חייבים אירועים חריגים
אבל השופטים אילן ש. שילה, עירית כהן וחנה קיציס קיבלו את הערעור. בפסק הדין צוין כי גם המומחית מטעם קצין התגמולים הסכימה שהמערער לא סבל מבעיה נפשית קודם לגיוס, והתסמין הראשוני של המחלה התגלה רק לאחר שהחל בטירונות.
עוד נקבע כי עצם העובדה שתנאי השירות היו "רגילים" לא שוללת קיומו של קשר סיבתי בינם לבין התפרצות המחלה. "...המערער אינו טוען טענה כללית כי עצם המעבר מחיים אזרחיים למסגרת צבאית הוא הגורם למחלתו, אלא תנאי השירות שחווה ואשר היו גורם לחץ מבחינתו. המערער שיתף בזמן אמת את מפקדיו בתחושות אלו, וגם הקבנ"ית *** שנפגשה עימו התרשמה כי יש קשר הדוק בין צבאיות השרות לבין מצבו של המערער...", נכתב.
השופטים ציינו כי כשמדובר בשירות צבאי קצר ההלכה היא שאפשר להוכיח קשר סיבתי עקב תנאים כלליים של לחץ, מאמץ גופני ומתח, גם ללא אירועים חריגים.
משכך נקבע כי יש להכיר במערער כנכה צה"ל. קצין התגמולים חויב בשכר טרחת עורך דין של 10,000 שקל.
לקריאת פסק הדין בתיק ע"ו 66872-10-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין