שני אחים שחתימותיהם מתנוססות על כתב הסכמה למכירה טענו שהן זויפו. אלא שגם בית המשפט למשפחה וגם המחוזי לא מצאו סיבה לפקפק בחוות דעת גרפולוגיות שקבעו כי החתימות שייכות להם
אח ואחות שמסרבים למכור לאח שלהם דירות שקיבלו במתנה מאביהם ייאלצו לעשות זאת בכל זאת לאחר שנקבע כי חתמו על כתבי הסכמה מחייבים וטענותיהם לזיוף נדחו על סמך חוות דעת גרפולוגיות. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי השופט נפתלי שילה, סגנית הנשיא צילה צפת והשופטת עינת רביד, נדחו ערעורים שהגישו האחים על פסקי דין שניתנו נגדם בעניין זה בבית המשפט למשפחה.
אביהם של האחים היה בעלים של בניין בן שמונה דירות והעניק במתנה דירה לכל אחד מהילדים. ב-2018 הציע אחד האחים לרכוש את הדירות של יתר האחים תמורת 1.45 מיליון שקל כל אחת, והם חתמו על כתב הסכמה שבו התחייבו לחתום מולו על הסכמי מכר.
לאחר שאח אחד ואחות אחת סירבו לעמוד בהתחייבות ולמכור לאותו אח את דירותיהם, הוא זכה בתביעות שהגיש נגדם בבית המשפט למשפחה. שני האחים ניסו להתגונן בטענה שהחתימה שלהם על כתב ההסכמה זויפה אבל לאחר שחוות דעת גרפולוגיות אישרו שמדובר בחתימותיהם, בית המשפט קבע כי הם חתמו על הסכם מחייב.
שני האחים לא השלימו עם פסקי הדין והגישו עליהם ערעורים. שניהם טענו כי אחיהם זייף את החתימות שלהם או "שתל" חתימות ממסמך אחר ותקפו את חוות הדעת הגרפולוגיות.
אח שלהם טען בתגובה שהערעור עוסק בממצאים עובדתיים שבית המשפט לא אמור להתערב בהם. הוא טען כי חוות הדעת היו חד-משמעיות, ושבתביעה של אחותו היא אפילו לא טרחה לחקור את המומחית.
מומחיות מנוסות – מסקנות זהות
השופט נפתלי שילה קבע כי לא מצא שום סיבה להתערב במסקנות של בית המשפט למשפחה. הוא הדגיש כי שני האחים העלו רק טענה אחת והיא שהם לא חתמו על המסמכים וחתימתם זויפה. הם לא התנגדו למינוי מומחיות כתב יד ובית המשפט מינה מומחיות מנוסות ומקצועיות שהגיעו למסקנות זהות שלפיהן מדובר בחתימות אמיתיות ברמת ודאות גבוהה ביותר.
השופט ציין כי במקרה של האח בית המשפט לא הסתמך רק על חוות הדעת אלא גם על עדויות תביעה אמינות ועל התרשמות לא חיובית מעדותו שלו. עוד ציין השופט כי בית המשפט קבע בצדק שהאח התגונן בשתי טענות עובדתיות סותרות כשמצד אחד טען שהחתימה מזויפת ומצד שני שהושתלה. "סתירה מהותית זו בליבת המחלוקת בתיק, פוגמת באופן קשה ביותר במהימנותו", כתב.
באשר לאחות, ציין השופט שהמומחית מצאה התאמה בין החתימה על כתב ההתחייבויות לבין דוגמאות חתימה שלה בפרמטרים רבים, כולל מבנה האותיות, משיכת הקו, שטף הכתיבה, גודל האותיות ועוד. למרות זאת, האחות ויתרה על החקירה שלה ולפיכך לא ברור כיצד היא יכולה לתקוף כעת את ממצאיה.
בסיכומו של דבר השופט ציין כי טענת זיוף דורשת רמת הוכחה גבוהה ביותר כיוון שהיא מטילה כתם פלילי על המזייף – ושני המערערים לא עמדו בה.
סגנית הנשיאה צילה צפת והשופטת עינת רביד הסכימו עם קביעותיו של השופט שילה. לפיכך, הערעורים נדחו והמערערים חויבו לשלם לאח שלהם הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 40,000 שקלים.
עו"ד זהבה סלומון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין