האם רכשה את חלקו של האב בדירה - ביה"ד לא ויתר לו על דמי מדור

האב טען כי אינו חייב להשתתף בעלות המגורים של הילדים אצל האם מאחר שהיא גרה בדירה משלה והמשכנתה שהיא משלמת היא כהשקעה שתשביח את הונה. בית הדין האזורי קיבל את הטענה, אך בית הדין הגדול התערב 

בית הדין הרבני הגדול קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אם על החלטת בית הדין האזורי ירושלים שלא לחייב את האב בתשלום דמי מדור. בית הדין האזורי ביסס את החלטתו על העובדה שהאישה מתגוררת בדירה שתהיה בבעלותה ותשלומי המשכנתה אותם היא משלמת הם כהשקעה שלה, ואין לחייב את האב להשתתף בהשקעה. דייני ערכאת הערעור קבעו שבמצב בו ספק אם יש לאם הכנסות פנויות לפרנס את הילדים, האב חייב להשתתף בעלויות המגורים שלהם.

בני הזוג התגרשו ביולי 2021. הם הורים לארבעה ילדים, אחד מהם בגיר. הכנסות שני הצדדים אינן הכנסות גבוהות. 

האם קנתה את חלקו של האב בדירתם המשותפת, דירת שלושה חדרים, באמצעות הלוואת משכנתה בסך 750,000 שקל.

בית הדין האזורי פסק שמכיוון שהאישה קנתה דירה, אף שהיא פורעת חוב משכנתה, תשלום זה הוא בעבור השבחת הונה. עוד נקבע שמכיוון שיש לה דירה והילדים גרים בדירתה מסופק להם מדור בפועל, ומשכך אין לחייב את האב בתשלום מדור לאם.

האם ביקשה להתערב בפסק הדין ולא לפטור את האב מחובתו להשתתף במדור. האב טען מנגד שהוא לא חייב לממן תשלום עבור דירה שקנתה האם.

"זכותה"

הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז־אילוז ציינו שבית הדין הגדול בהרכביו השונים כבר קבע בכמה פסקי דין שקיומו של מדור השייך לאם אינו יכול לפטור את האב מחובתו לשלם דמי מדור. 

הם הוסיפו שמכיוון שהאב קיבל סכום כסף גבוה בתמורה לחלקו בדירה, ומאידך בנסיבות העניין, שהאם קנתה את הדירה, שהיא דירה קטנה, וספק אם יש לה הכנסות פנויות לפרנס את ילדיה, האב חייב להשתתף במדור לילדיו.

עם זאת, אין האב חייב במדור הילדים אלא כדי צורכם והחיוב לא צריך להיגזר מגובה המשכנתה אלא משווי השכירות של הדירה. הדיינים הסבירו בהקשר זה שלהלוואת המשכנתה שתי תכליות – שמירת הונה של וסיפוק מדור לה ולילדיה.

באשר לטענת האב כי אין הוא חייב לממן דירה שהאישה קנתה, הבהירו הדיינים כי אם הייתה לאם דירה או הון אחר, וכן אם הייתה האם קונה דירה, משכירה אותה ושוכרת מדור שבו תתגורר עם הילדים, ודאי שהאב היה חייב להשתתף בדמי השכירות במסגרת חובתו במדור ילדיו. שהרי אין בעובדה שלאם דירה והיא בעלת הון כדי לפטור את האב מחובתו במדור.

הם הוסיפו שעל אף שהאם והילדים גרים בדירה אותה קנתה, אין מקום לחייב את האם לתת צדקה לילדיה ולאפשר להם לגור בדירתה חינם אין כסף. "זכותה של האם לדרוש מהאב תשלום דמי המדור שהוא חייב להם לפי ההלכה, ובתמורה לדמי מדור – דמי שכירות היא תאפשר להם לגור בדירתה ותספק מדורם", כתבו.

עוד הבהירו הדיינים כי הסיבה שהאם קנתה את דירת הצדדים ומוטל עליה תשלום הלוואת משכנתה גבוהה, מעבר לצרכיה האישיים, היא לצורך רווחת הילדים, שנפגעו מהגירושין וכדי שלא יפגע אורח חייהם, ומשכך אי אפשר לומר שקניית הדירה היא רק כדי "להרבות הון".

הדיינים קבעו שיש לחייב את האב בתשלום 40% שכר דירה של דירה הראויה להם במקום שבו הם מתגוררים ובסך הכל ב-1,600 שקל לחודש. 

לא ניתן צו להוצאות. 

• ב"כ האם: טו"ר מרדכי שיינין
• ב"כ האב: עו"ד תמי חדידה־אלימלך

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין