חברת ״אחים אוזן״ חויבה לפצות דיירי פרויקט על ליקויים ואי התאמות ברכוש המשותף. בית המשפט קבע שהחברה לא סיפקה חדר עגלות כפי שהוסכם והשתמשה לצרכיה באחד מחדרי האשפה.
השופטת עירית קויפמן קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו בעלי דירות בשני בניינים במזכרת בתיה נגד הקבלנית, חברת ״אחים אוזן״. היא קבעה שעל החברה לפצות אותם על ליקויים ברכוש המשותף, הפיכת חדרי העגלות שהובטחו לחדרי גז ושימוש בחדר האשפה כמחסן פרטי.
הנציגות ודיירי הבניינים טענו שברכוש המשותף התגלו ליקויים חמורים וכל תלונותיהם מול הנתבעת לא הועילו. מומחים מטעם התובעים אמדו את תיקון הליקויים בסך של כ-340,000 שקל.
בנוסף לטענתם התגלו אי התאמות. לא נבנו חדרי עגלות וחדר האשפה באחד הבניינים שימש את הקבלן כמחסן לחומרי בנייה במשך מספר שנים.
התובעים הוסיפו שנגרמה להם עוגמת נפש רבה בשל התנהגות הנתבעת והזלזול שהפגינה כלפיהם משך 6 שנים. הם הדגישו כי לא יכלו ליהנות מהרכוש המשותף ולהפיק ממנו תועלת מרבית ונגרמו להם אי נוחות וטרחה.
לטענת הנתבעת, חוות הדעת שצורפה לתביעה מופרכת ומנופחת, כשבהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עלות התיקונים ואי ההתאמות היא 111,588 שקל. היא טענה כי עומדת לה הזכות לתקן את הליקויים בעצמה.
עוד לטענתה, היא מעולם לא התחייבה לבנות חדר עגלות בפרויקט והדבר אינו מופיע בחוזה או במפרט. לעניין חדר האשפה היא טענה שמסרה את החזקה בו לתובעים ואם הוא היה נעול הם יכלו להחליף את המנעול ולהשתמש בו.
התובעים השיבו כי לנתבעת היו הזדמנויות רבות לתקן את הליקויים אך תיקונים שביצעה היו נקודתיים וחלקיים. בנסיבות אלה הם דרשו לבצע את התיקונים באמצעות קבלנים חיצוניים.
איבדה את זכות התיקון
השופטת עירית קויפמן מבית משפט השלום בבאר שבע קבעה שהנתבעת איבדה את זכות התיקון שכן הייתה לה הזדמנות לבצע את התיקונים בעבר אך היא הכחישה את מרביתם וביצעה תיקונים חלקיים. לפיכך חייבה אותה השופטת לפצות על תיקון הליקויים בסך של 145,065 שקל.
בנוגע לחדר האשפה כתבה השופטת שהנתבעת לא הסבירה מדוע נמסר הרכוש המשותף כשחדר האשפה נעול. כמו כן, החדר פונה על ידי הנתבעת רק במהלך ניהול התביעה. בכך יש כדי להוכיח לדבריה שהחדר לא נמסר כדין לתובעים ואף נעשה בו שימוש על ידי הנתבעת או מי מטעמה במשך כ-3 שנים. בנסיבות אלה יש לחייב אותה בדמי שימוש בסך 21,060 שקל.
באשר לחדרי העגלות ציינה השופטת שעיון בהסכם המכר, במפרט ובתכניות מעלה שהנתבעת התחייבה לספק חדר עגלות בקומת הקרקע של כל אחד מהבניינים. בפועל, יש בהם בלוני גז באופן שאינו מאפשר שימוש בחדרים לייעודם.
בעניין גובה הפיצוי בנושא זה אימצה השופטת את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וחייבה את הנתבעת בסכום של 93,600.
השופטת פסקה לטובת התובעים גם פיצוי על עגמת נפש בסכום של 1,000 שקל לדירה ובסך הכל 18,000 שקל.
בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת בסך של 277,725 שקל בתוספת הוצאות בסך 34,390 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 23,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד שחר אלג'ם
- ב״כ הנתבעת: עו"ד דן כהן ועו"ד דניאל אהרונוב
עו"ד ליאור הינקוס
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין