בניגוד לתקופת המגפה, הממשלה עוד לא התעוררה כדי לספק מענה הולם לעובדים ומעסיקים בזמן המלחמה. עד אז, אלה הזכויות והחובות של מעסיקים ועובדים
עסקים רבים אינם יכולים לפעול כלל בימים אלה בשל הנחיות פיקוד העורף. אחרים, מתקשים לשמר בתקופת המלחמה את עובדיהם ולשלם להם שכר. בזמן מגפת הקורונה אישרה הממשלה למעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ולקחה על עצמה לשלם דמי אבטלה כפיצוי, מעבר לזכאות המקורית. בעקבות זאת, עובדים שעמדו בתנאים פנו למוסד לביטוח לאומי וקיבלו אחוז גבוה משכרם.
היום לעומת זאת, חרף העובדה שאנו מצויים בזמן מלחמה כבר שלושה שבועות, הממשלה טרם אישרה למעסיקים להוציא את עובדיהם לחל"ת, כפי שנעשה בקורונה. כמו כן, טרם נחקקו תקנות, חוקים או הסדרים מתאימים בעניין זכויות העובדים השכירים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לכן נוצר חוסר בהירות בנוגע לזכויות העובדים, כמו גם המעסיקים, בתקופה קשה זו.
ובכל זאת, אנסה לדייק עד כמה שניתן בנוגע לסוגיית החל"ת והמשמעות שלה:
החוק מאפשר למעסיק להוציא את עובדיו לחופשה לתקופה מסוימת, ללא תשלום שכרם, מתוך ידיעה כי השכר ישולם להם על ידי המוסד לביטוח לאומי.
יציאה לחל"ת דורשת הסכמה של שני הצדדים – מעסיק ועובד. אם המעסיק כופה על העובד חופשה של יותר מ-7 ימים, יכול העובד להתפטר ודינו יהיה כדין מפוטר – דהיינו, הוא יוכל לדרוש מן המעסיק פיצויי פיטורים, ככל שהוא זכאי להם.
בנקודה זו חשוב להדגיש כי במקרים החוסים תחת חוק עבודת נשים (הגנה על נשים בהריון; הגנה על נשים במהלך טיפולי פוריות וכיו"ב) ובחוק הסכמים לנשיאת עוברים במהלך הריון, לא די בהסכמת הצדדים ונדרש לקבל היתר מהממונה על עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה.
מי זכאי לתשלום?
עובד שהוצא לחל"ת, והוא מועסק משך 12 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו לכך, יהיה זכאי לדמי אבטלה, לאחר 30 ימים. ככל שקיימים לעובד ימי חופשה צבורים, ישולמו דמי האבטלה רק בתום ניצול ימי החופשה.
תקופת התשלום של דמי האבטלה בחל"ת הינה מוגבלת ותלויה בגורמים אישיים כגון גיל העובד ומצבו המשפחתי. זכאותו של עובד שהוא הורה ל-4 ילדים שונה מהזכאות של עובד ללא ילדים, אפילו אם גילם זהה.
זכרו להפריש לפנסיה
תקופת החל"ת "מקפיאה" את ותק העובד וזכויותיו הסוציאליות הנגזרות מכך, עד לשובו למקום העבודה. על כן, מומלץ לעובד שיצא לחל"ת, להקפיד להפריש לקרנות הפנסיה השונות, על מנת שלא לאבד רצף שישפיע על זכויותיו.
עובדים שאינם יכולים להגיע לעבודה
הוראות פיקוד העורף קובעות מהם האזורים בהם חל איסור להפעיל בתי עסק בתקופה זו. על כן, עד כמה שהחשש והחרדה עלולים להיות תובעניים, פחד לכשעצמו אינו סיבה להיעדרות ממקום עבודה אשר לא הוחרג בהוראות פיקוד העורף. במילים אחרות, במקומות בהם העסק פועל, עובד שאינו מופיע ללא סיבה מוצדקת, עלול להיות מפוטר וימי היעדרותו ינוכו משכרו או מימי החופשה הצבורים שלו.
יוצאים מן הכלל הם עובדים שיש תחת השגחתם ילדים עד גיל 14, או ילדים עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, ובפרט שמדובר בהורה יחיד שמטפל ומשגיח על הילדים (הורה יחידני; בן או בת זוג שגויסו; בן או בת זוג שעובדים במשק לשעת חירום וכיו"ב).
אין מענה למעסיקים
כאמור, טרם גובשו הנחיות מיוחדות למלחמת חרבות ברזל, ובכלל זה אין הנחיות לשיפוי מעסיקים אשר נדרשים לשלם שכר לעובדים שלא ניתן לפטר או להוציא לחל"ת.
כולי תקווה שפתרון ברור לכולם יינתן במהרה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין