חברה שלא צייתה לצו עיקול משכורת תשלם חוב פרטי של עובד

החברה חויבה לשלם את מרבית החוב לאחר שלא העבירה כספים ממשכורתו של העובד לתיק ההוצאה לפועל בניגוד להחלטת הרשם

לפני כארבע שנים חברת האשראי ״ברון פיננסים״ פתחה תיק לביצוע המחאה של אחד מלקוחותיה. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוצא צו עיקול משכורת שהומצא למעסיקתו של החייב. המעסיקה לא פעלה על פי הצו, ובדיון טען מנהלה כי לא קיבל את ההודעה על העיקול. הזוכה ביקשה לחייב את החברה בחוב של העובד והרשם יניב דיין מלשכת ההוצאה לפועל תל אביב קיבל לאחרונה את הבקשה.

תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי חברת ״ברון פיננסים״ ב-2018 לביצוע המחאה. קרן החוב עמדה על כ-26,000 שקל, וגובה החוב הנוכחי עומד על כ-41,000 שקל.

במרץ 2021 הוצא לבקשת הזוכה צו עיקול על שכרו של החייב לחברת ״גרינלנד מזון וציון לחיות מחמד״.

החברה לא פעלה בהתאם לצו העיקול ולא העבירה כספים לתיק ההוצאה לפועל. בנסיבות אלה ביקשה הזוכה לזמן את החברה לחקירה.

נקבע דיון לצורך חקירת החברה, אליו התייצב המנכ״ל. הוא טען כי צו העיקול, בקשות הזוכה והחלטות קודמות לא התקבלו בחברה.

הרשם יניב דיין דחה את הטענה. הוא הבהיר כי משעה שהמנכ״ל התייצב לדיון לאחר שקיבל את הזימון באותו אופן בו הומצא צו העיקול, אין בנמצא נימוק או הסבר לכך שהחברה לא פעלה בהתאם לצו. הרשם הורה לחברה להעביר תלושי משכורת של החייב, אך אלה לא הועברו במלואם. 

במאי 2022 ביקשה הזוכה לחייב את החברה בחוב של העובד. היא טענה כי החברה לא פעלה בהתאם להחלטה שניתנה בתום הדיון ולא העבירה לה תלושי שכר של החייב בגין החודשים אפריל-דצמבר 2021. עוד לדבריה, מאחר שממועד הטלת צו העיקול חלפה למעלה משנה, ולא הועברו על ידי החברה כספים על חשבון החוב, יש מקום לחייב את החברה במלוא החוב הפסוק.

נפל במערכת

הרשם הבהיר שצד שלישי שהוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין חרף קיומו של צו עיקול, רשאי הרשם לחייבו בתשלום החוב הפסוק, ובלבד שהחיוב לא יעלה על שווי הנכס או סכום החוב. עוד הוא הסביר כי אם הצד השלישי מצביע על ״הצדק סביר״ להתנהלותו הוא פטור מהסנקציה. 

במקרה זה, קבע הרשם, החברה לא עמדה בנטל השכנוע להוכחת ״הצדק סביר״ שמנע או מונע ממנה להעביר כספים לתיק ההוצאה לפועל בהתאם לצו עיקול המשכורת. הוא ציין כי מלבד טענה לקונית מפי המנכ״ל לפיה לא קיבל לידיו את צו העיקול וכי אין לו ידיעה על אודות זהות הגורם שחתם על אישורי המסירה מטעם החברה, לא הוצגו נימוקים והסברים למחדל. 

הרשם ציין שהמנכ״ל אף העיד כי ״יכול להיות שזה נפל אצלנו במערכת איפה שזה נפל... אני מעסיק מעל 50 עובדים״. 

הוא כתב שככל שהחברה סברה שהיא לא אמורה לפעול בהתאם לצו העיקול, היה עליה לפנות בקשה מתאימה.

בנסיבות אלה קיבל הרשם את הבקשה וחייב את החברה בחלק מחוב העובד, בסך 36,000 שקל, בגין 9 החודשים בהם היא נמנעה מהעברת חלק ממשכורתו בהתאם לצו העיקול. החברה חויבה גם בהוצאות ושכ״ט בסך 2,500 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין