החברה העלתה פוסט עם מסמכים שכללו בין היתר תלונה במשטרה שהגישה נגד עורכת הדין ונסגרה בהיעדר אשמה וכן נתונים על עסקת נדל"ן שביצעה. ביהמ"ש קבע כי מדובר בלשון הרע ופגיעה בפרטיות.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה את יצרנית מסגרות המשקפיים הסינית ZHOU DANFENG בפיצויים של 30,000 שקל על פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיותה של עורכת דין עקב פרסום פוסט מכפיש בפייסבוק. השופטת יסכה רוטנברג דחתה את טענת החברה כי מדובר בפרסום מותר כיוון שכלל מסמכים משפטיים ופומביים. נקבע, כי די בכך שהחברה צירפה לפוסט תלונה שנסגרה בהיעדר אשמה פלילית כדי להכתים את הפוסט כולו.
לפי גרסת עורכת הדין-התובעת, ב-2014 הפנו מספר מכרים את תשומת ליבה לפוסט שהעלתה החברה הסינית, המצויה בסכסוך עסקי עם בעלה, ובו פרטים אישיים ומכפישים על אודותיה.
מדובר בפוסט שצורפו לו צילומי מסמכים שונים, בהם אישור על הגשת תלונה במשטרה בגין עבירות מרמה ועושק, עמוד של כתב תביעה שהוגש נגד התובעת ובעלה, החלטה על הטלת עיקולים ודף מידע על אודות עסקת נדל"ן שביצעה.
לאחר שבקשות להסרת הפוסט המכפיש נדחו הגישה עורכת הדין את תביעתה נגד החברה באמצעות עורכי הדין אמיר אלטשולר ועדי אמיתי ממשרד עורכי הדין אלטשולר-ולנר.
במסגרת התביעה נטען כי הפוסט פורסם בכוונת זדון ובמטרה ללחוץ על התובעת ובעלה. עוד נטען כי הפרסום – שהעיב על התנהלותה הכלכלית של התובעת וייחס לה ביצוע עבירות פליליות שלא היו ולא נבראו שהרי התלונה נגדה נסגרה עוד לפני הפרסום – רמס את כבודה וגרם לה נזק אישי ומקצועי.
החברה, שיוצגה על-ידי עורכי הדין שלי נחום ואילן גלמן, טענה מנגד כי מדובר בתביעת השתקה וכי בסך הכל מדובר בצילום של החלטות ומסמכים פומביים המותרים לפרסום. עוד טענה החברה כי הפרסום חוסה תחת ההגנות של "אמת בפרסום" ותום הלב.
הפוסט כמכלול
השופטת רוטנברג קבעה כי הנתבעת אחראית לפרסום לשון הרע. נקבע כי את הפוסט יש לבחון כמכלול, ובהתאם די בכך שהוא כלל מידע על תלונה ועיקולים כדי לקבוע שמדובר בהוצאת דיבה. פרסום על הגשת תלונה בגין מעשים פליליים חמורים ועל הטלת עיקולים, הבהירה השופטת, עלול להשפיל, לבזות ולפגוע בשמה הטוב של התובעת ובפרנסתה.
באשר לטענה כי מדובר בפרסום מותר, קבעה השופטת כי אמנם דברים שנאמרו בהליך שיפוטי מותרים לפרסום בנסיבות מסוימות, אך זאת רק אם הם הופנו למי שנחשב כ"צד למשפט" ולא כשהם מופצים ברחבי הפייסבוק.
כמו כן נקבע כי אמנם אפשר לפרסם מסמכים משפטיים פומביים אולם כאמור, לפוסט יש להתייחס כמכלול, ואין ספק שהוא כלל גם מסמכים לא משפטיים כמו התלונה במשטרה.
בנוסף השופטת דחתה את טענת הנתבעת ל"אמת בפרסום". אין ספק כי התלונה נגד עורכת הדין נסגרה בהיעדר אשמה, פסקה השופטת, כך שלא מדובר בפרסום אמת. בהקשר זה השופטת הבהירה כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב כשלא ציינה כי מדובר בתלונה שנסגרה ואף סירבה בתוקף להסיר את הפרסום.
לבסוף, השופטת קיבלה את הטענה כי הפרסום על הבעלות בנכס פגע בפרטיות התובעת מאחר שהנתבעת קישרה בינה לבין המידע המפורסם ברשת מבלי להסגיר את זהותה.
בסיכומו של דבר השופטת קיבלה את התביעה בחלקה וחייבה את הנתבעת בפיצויים של 30 אלף שקל בנוסף להוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
עו"ד יצחק חזות
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין