בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בעבר כי במסגרת החלפת ספקים לפי בקשת הצרכן, דורגז אספה את מיכלי הגז הריקים של פזגז, אך לא יידעה אותה, לא החזירה לה אותם ואף מכרה את המיכלים לאיו"ש ועזה בניגוד לחוק. לאור האמור התקבלה החודש תביעת פזגז לפיצוי כספי.
בשנת 2003 נודע לפזגז שדורגז מכרה אלפי מיכלים שלה בשטחי יהודה ושומרון, שם נמחקו סממני הזיהוי של פזגז, והם הוסבו לשימוש תושבי השטחים. כך נטען בבקשה שהגישה בבית המשפט המחוזי בתל אביב לצו שימנע את פעולותיה.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין חוזים ומסחר
ב-2008, בעוד ההליכים מתנהלים, תפס משרד התשתיות (האחראי על בטיחות הגז) כ-1,500 מיכלי גז אצל אדם באזור התעשייה באשקלון, מתוכם 661 היו של פזגז. מחקירות המשטרה עלה כי המיכלים שנתפסו היו חלק מעסקה במסגרתה תיווך אדם אחר, שבהמשך נתבע גם הוא על ידי פזגז, למכירת כ-4,000 מיכלי גז לרצועת עזה.
ב-2011 העניק ביהמ"ש המחוזי את הצווים המבוקשים האוסרים על חברת דורגז או מי מטעמה לשווק, למכור, לצבוע ולהעביר מיכלים של פזגז לשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה. המחוזי גם הורה לדורגז להשיב כל המיכלים של פזגז שנמצאים ברשותה.
ביוני אותה שנה, פנתה פזגז בתביעה לפיצוי כספי, וביקשה מביהמ"ש להוציא צו מניעה זהה לסוכן שפעל מטעם דורגז ותיווך בעסקאות. לטענתה, דורגז נהנתה על חשבונה וגזלה את רווחיה, ומגיע לה פיצוי מדורגז ומהמתווך על מכירת המיכלים, השווה למחיר קנייתם.
דורגז סירבה לקחת אחריות על מעשיו של המתווך שביצע את העסקה ב-2008, מאחר שלטענתה הוא לא מילא אחר הוראותיה. היא הסבירה כי היא ידעה שהמתווך החזיק במיכלים של פזגז, אולם היא לא הורתה לו למכור אותם לצדדים שלישיים.
אחריות שילוחית
השופטת ענת ברון קבעה כי דורגז אחראית לפעולות המתווך, ולו בשל האחריות השילוחית לפעולותיו כסוכן שלה. יתרה מכך, עולה מהעדויות כי דורגז היא זו שהורתה לו למכור את המיכלים שהיו ברשותו לצדדים שלישיים, בעקבות שיקוליה הכלכליים ולאחר שלא הצליחה לקבל מפזגז תשלום.
השופטת גם קבעה כי כן מדובר בעוולת גזל. ב-2003 דורגז העבירה שלא כדין לצדדים שלישיים מיכלים שהזכות להחזיק בהם שייכת לפזגז בלבד. באופן דומה היא פעלה ב-2008, כשהמתווך מטעמה העביר את מיכלי הגז לאדם מאשקלון.
על כן קבעה השופטת כי על דורגז והמתווך לפצות את פזגז בשווי המיכלים, אולם לא לפי שוויים ביום קנייתם, אלא כמשומשים. השופטת גם ביצעה הערכה של כמות המיכלים שהיו שייכים לפזגז מתוך כמות המיכלים שנמצאה, בהתאם למסמכי משרד התשתיות, מהם גם עלה כי חלקם הוחזרו לבעליהם.
בסיכומו של עניין נפסק כי דורגז תשלם 174,168 שקל עבור 2,419 מיכלים משנת 2003, ועוד 173,700 שקל, ביחד עם המתווך על 1,158 מיכלים מ-2008.
השופטת דחתה את טענות פזגז לפיצוי כנגד התעשרותה של דורגז, כדי לא ליצור כפל סעדים, אולם הוציאה צו שימנע גם מהמתווך למכור את מיכלי הגז שלה.
בנוסף נפסקו לטובת פזגז הוצאות משפט גבוהות בסך כולל של 137,800 שקל (עבור ההליך הנוכחי ועבור הליך כינוס).
- ב"כ התובעת: עו"ד רון רוה, עו"ד סיגל בנימין
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ניר גורן, עו"ד יאסר אבו ריא
* עורך דין גיל רוזן עוסק בדיני חוזים ומסחר
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין