ת"א 52498-06-11 פזגז בע"מ נ' דורגז החדשה בע"מ

1.תובענה זו עניינה בבקשת התובעת (להלן: "פזגז"), חברה מובילה בתחום אספקת הגז לבישול ביתי, למתן סעדים כספיים וצווי מניעה נגד הנתבעת 1 (להלן: "דורגז"), אף היא ספק גז מורשה, ונגד הנתבע 2 (להלן: "בדארנה") – סוכן מורשה של דורגז. זאת, בהסתמך על קביעות בפסק דין שניתן בהליך קודם בין פזגז לדורגז, שלפיהן דורגז ובדארנה מכרו שלא כדין אלפי מיכלי גז של פזגז (ריקים, ללא גז) לצדדים שלישיים, שנועדו להגיע לשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה.

השתלשלות ההליכים שהביאה להגשת התביעה

2.התביעה מתייחסת לשתי מסכות עניינים נפרדות: מסכת העניינים הראשונה התרחשה בשנת 2003 (להלן: "אירוע 2003") ומסכת שנייה אירעה בשנת 2008 (להלן: "אירוע 2008").

בשנת 2003 נודע לפזגז כי דורגז מכרה אלפי מיכלים של פזגז למשווק גז בשטחי יהודה ושומרון, שם נמחקו מהם סממני הזיהוי של פזגז (בין השאר באמצעות צביעתם בצבע כחול והחלפת הברזים שבראשם), והם הוסבו לשימוש תושבי השטחים. בעקבות זאת, פנתה פזגז לבית משפט זה ועתרה למתן צווים האוסרים על דורגז לשווק, למכור, לצבוע ולהעביר מיכלים של פזגז לשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה; למתן צווים המורים לדורגז להשיב לפזגז את כל מיכלי הגז של פזגז שברשות דורגז; וכן למתן חשבונות (ת"א 2215/05, להלן: "התובענה הראשונה").

3. בעוד ההליכים בתובענה הראשונה מתנהלים בבית המשפט, ביום 27.8.2008 תפס משרד התשתיות הלאומיות (להלן: "משרד התשתיות". יצוין כי בממשלה הנוכחית אוחד משרד התשתיות עם משרד האנרגיה והמים, והוא מכונה היום משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים) – שהוא המשרד האחראי על בטיחות הגז – כ-1,500 מיכלי גז בנפח 48 ק"ג כל אחד במגרש באזור התעשייה באשקלון, השייך למר נסים ג'אן (להלן: "התפיסה במגרש ג'אן", "מגרש ג'אן" ו-"ג'אן", בהתאמה). מבין מיכלי הגז שנתפסו במגרש ג'אן, 661 היו של פזגז.

קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר למספר המדויק של המיכלים שנתפסו במגרש ג'אן, שאליה אדרש בהמשך.

מחקירות המשטרה ומשרד התשתיות נתברר כי המיכלים שנתפסו במגרש ג'אן היו חלק מעסקה שבמסגרתה מכר בדארנה 4,000 מיכלי גז בנפח 48 ק"ג לאדם בשם בהלול ברצועת עזה, וג'אן שימש כמתווך בין השניים (להלן: "עסקת בדארנה-ג'אן"). כן נראה שמתוך 4,000 המיכלים שנכללו בעסקה זו, אותם מיכלים שלא נתפסו במגרש ג'אן אכן הגיעו ליעדם בעזה, שכן מיכלים אלה לא אותרו מעולם.

בעקבות התפיסה במגרש ג'אן והחקירות האמורות, פנתה פזגז לבית המשפט בתביעה נוספת (ת"א 2182/08, להלן: "התובענה השנייה"), נגד דורגז, בדארנה, ג'אן ונגד המובילים שהשתתפו בהעברת מיכלי הגז מבדארנה לג'אן ובהמשך לעזה. במסגרת התובענה השנייה עתרה פזגז לסעדים של מתן חשבונות וצווי מניעה.

4. במהלך דיוני ההוכחות בתובענה הראשונה, שנסבה על אירוע 2003, התבררו עובדות בנוגע לשני האירועים, מ-2003 ומ-2008. כמו כן, במסגרת התובענה הראשונה הגיש מנהל דורגז דאז, מר אליהו משגב (להלן: "משגב"), תצהיר מיום 1.9.2010 (להלן: "תצהיר משגב") שלפיו דורגז מכרה 2,419 מיכלי גז בנפח 12 ק"ג כל אחד למר חוואג'ה (משווק גז בשטחי יהודה ושומרון, להלן: "חוואג'ה"), בתקופה שבין חודש דצמבר 2002 לחודש מרץ 2003. על פי הסדר דיוני שנקבע בין הצדדים, עם הגשת תצהיר משגב התמצה הדיון בסעד של מתן חשבונות בתובענה הראשונה.

5. ביום 2.3.2011 ניתן פסק הדין בתובענה הראשונה (כבוד השופט י' גייפמן) ובו נקבעו, בין השאר, הדברים הבאים: