זכות השימוע של אסיר
עעא 510/05, ותד נזאר נגד שרות בתי הסוהר
העותר לא התייצב לשימוע שנערך בעניינו, ובנסיבות אלה נתנה ההחלטה להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השרות וריצוי העונש במאסר במתקן כליאה. בהמשך, נעצר העותר ונכלא. העותר פנה לבית המשפט במסגרת עתירה זו וטען, כי מעצרו וכליאתו היו שלא כדין, ובהתאם יש להורות על שחרורו ולאפשר לו לרצות את יתרת מאסרו בעבודות שירות.
השופט רון שפירא, מביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה, קבע כי בנסיבות המקרה העדר התייצבותו של העותר לשימוע אינו יכול להיזקף לחובתו.
יתירה מכך, הזכות לשימוע היא זכות בסיסית והכלל הוא כי רשות מנהלית לא תפגע באדם, אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפניה.
ההחלטה להפקיע את עבודות השרות מבלי לקיים את השימוע, וזאת מאחר שהעותר לא התייצב, היתה מוטעית, וזאת מהטעם שהזימון לשימוע נמסר לו באיחור.
בנסיבות אלה, ראוי לבטל את החלטת השב"ס, שיש בה פגיעה בזכות הטיעון, בכדי לאפשר קיומו של שימוע כנדרש, באופן בו יוכל העותר להשמיע טענותיו.
לפיכך, הורה השופט לשחרר את העותר ממאסרו לאלתר, ולזמן אותו לשימוע תוך 45 יום.
עעא 510/05, ותד נזאר נגד שרות בתי הסוהר
למדור מנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
