אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> מקרקעין ונדל"ן >> זיכוי מטעמי צדק מעבירות בנייה: המפקח אישר את הצבת המבנה

זיכוי מטעמי צדק מעבירות בנייה: המפקח אישר את הצבת המבנה

מאת: עו"ד קריסטין חון | תאריך פרסום : 27/12/2020 11:05:00 | גרסת הדפסה

דיני מקרקעין, זיכוי מטעמי צדק מעבירות בנייה: המפקח אישר את הצבת המבנהעו"ד קריסטין חון (אילוסטרציה: Etienne Girardet on Unsplash)

למרות האישור החליטה המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים להגיש נגד מנהל פרויקט בנייה כתב אישום מיותר על הצבת משרד מכירות. בנוסף היא ייחסה לו עבירה של שימוש חורג אף שהוא בסך הכל עובד חברה

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה לאחרונה מנהל פרויקט בנייה בשכונת שייח ג'ראח בירושלים מעבירות בנייה ושימוש חורג בשל הצבת משרד מכירות ללא היתר. השופט דניאל מרדכי דמביץ תמה כיצד הוגש כתב אישום על עבירת בנייה על אף שמפקח מטעם העירייה אישר את הצבת המבנה, וביטל את האישום מטעמי הגנה מן הצדק. עוד ציין השופט כי לא ברור מדוע יוחסה לנאשם עבירת שימוש חורג אף שאינו בעל הנכס ומי שהשתמש בו היא החברה.  

כתב האישום המקורי נגד הנאשם הוגש ב-2017 ויוחסה לו עבירה של בניית מבנה משרדי מחומר קל ללא היתר מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. כשנתיים וחצי לאחר מכן תיקנה המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים את כתב האישום והוסיפה לו עבירה של שימוש חורג במבנה האסור. המדינה טענה כי ייחסה את העבירות לנאשם כבעל הנכס ומי שאחראי על העבירות והשתמש בו בפועל.

הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי מדובר במכולה שמשמשת את הפרויקט כמשרד מכירות. עוד הוא הדגיש כי מפקח העירייה אישר את הצבת המבנה עד לקבלת טופס 4 במרץ 2017.

בנוסף נטען כי המדינה הגישה נגדו כתב אישום על עבירת בנייה אף שנחקר בפני המפקח רק על עבירת שימוש. בנוגע לשימוש טען הנאשם כי הוא כלל לא משתמש במבנה וממילא לא הוא הזמין אותו ואחראי להצבתו. בנסיבות אלה טען הנאשם שיש הצדקה לזכות אותו מהאישומים בשל הגנה מהצדק ונוכח חוסר התקשורת בין מחלקת הפיקוח לבין המחלקה המשפטית בעירייה.

לא נשאר אלא לתמוה

השופט דניאל מרדכי דמביץ קבע כי הצבת המבנה ללא היתר מהווה עבירה. אלא שמעדות המפקח מטעם העירייה והמוסמך הבלעדי לאשר הצבת מבנים למשרדי מכירות עבור פרויקטים נדל"ניים עלה כי הוא אישר את הקמת המבנה תחילה בעל-פה ולאחר מכן בכתב, וזאת עד לקבלת טופס 4.

לאור זאת, ציין השופט כי לא נותר לו אלא לתמוה מדוע חשבה המחלקה המשפטית בעירייה שיש צורך בהגשת כתב האישום בכל זאת.

עוד הוסיף השופט כי אכן לא ברור כיצד הוגש כתב אישום בגין עבירת בנייה בהתבסס על חקירה שנערכה בפני המפקח לגבי עבירה אחרת לגמרי של שימוש בלבד. בהקשר זה ציין השופט כי עצם העובדה שהמפקח חקר את הנאשם על עבירת השימוש מעידה כשלעצמה שלא סבר שהצבת המשרד הייתה בעייתיות.

לפיכך השופט קבע כי כתב האישום בגין עבירת הבנייה מבוטל בשל הגנה מן הצדק, וכך גם השימוש בו עד למועד שבו ניתן טופס 4.

באשר לשימוש שנעשה במבנה לאחר מכן, החליט השופט לזכות את הנאשם מחמת הספק וזאת נוכח העובדה כי מדובר בעובד חברה ואין בסיס לייחס דווקא לו את השימוש בבינוי שהרי הוא לא בעל המבנה, לא הוא הציב אותו והחברה היא זו שעשתה בו שימוש.

  • ב"כ המאשימה: עורכי דין ליז כהן ואחיעד ברמץ
  • ב"כ הנאשם: מוהנד ג'בארה, עורך דין דיני מקרקעין
עו"ד קריסטין חון עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום מקרקעין ונדל"ן באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום מקרקעין ונדל"ן

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ