אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ג'

מדינת ישראל נ' ג'

תאריך פרסום : 27/12/2020 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט לענינים מקומיים ירושלים
30427-08-17
06/12/2020
בפני השופט:
דניאל מרדכי דמביץ

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד ליז כהן
נאשם:
מ.ג'.
עו"ד מוהנד ג'בארה
הכרעת דין
 

 

בהתאם להוראת סעיף 182 סיפה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ראשית דבר אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם מכל האישומים המיוחסים לו, כמפורט בחתימת הדברים.

 

כתב האישום

  1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 13.8.2017. על פי כתב האישום המקורי, בנכס הנמצא ברחוב אבו בכר אצדיק בשכונת שייח ג'ראח בירושלים, בקואורדינטות xxx, ביצע הנאשם, במועד בלתי ידוע בין התאריכים 1.1.2013-1.1.2014 או בסמוך לכך, את העבודות הללו: בנה מבנה חד קומתי מחומר קל המשמש כמשרד בשטח של כ-85 מ"ר (להלן - הבינוי). לכתב האישום צורפו תצלום אוויר של המקום ותרשים סכמתי של הבינוי. העבודות בוצעו ללא היתר מהוועדה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בנוסחו דאז, טרם תיקון 116; להלן - החוק), למרות שביצוען טעון היתר - עבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א).

    כתב האישום הוגש כנגד הנאשם בהיותו בעל הנכס והאחראי לביצוע העבודות.

    בכתב האישום המקורי צויין כי עד התביעה הוא מר צחי ביאזי.

  2. בדיון שהתקיים ביום 12.1.2020 (ונועד לשמיעת הוכחות - שלא נשמעו באותו מועד, כפי שיתואר בהמשך) אושר (בהסכמת ההגנה) תיקון כתב אישום על דרך של הוספת עד תביעה.

    בפועל, ביום 13.1.2020 הוגש כתב אישום מתוקן אשר בנוסף קיומו של האישום המפורט לעיל ולהוספת עד תביעה, הוסף בו אישום נוסף כנגד הנאשם, כמפורט להלן:

    "הנאשם מואשם בשימוש חורג ושימוש אסור החל מיום 1.1.2015 ולכל הפחות עד יום 6.8.2019".

    נטען כי השימוש האסור והשימוש החורג בוצעו בלא היתר מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה מרחב ירושלים ובניגוד לאמור בתכנית 3386 למרות שביצוען טעון שינוי תכנית וטעון היתר בהתאמה (סעיפים 4-5 לכתב האישום המתוקן).

    עוד הוסיפה המאשימה בכתב האישום המתוקן כי הנאשם מואשם בביצוע העבודות (סעיף 3 לכתב האישום - בהתייחס לעבירת הבניה המפורטת בסעיפים 2-1) גם בהיותו "המשתמש בפועל בנכס".

    בכתב האישום המתוקן, תקופת השימוש האסור המפורטת בכתב האישום המתוקן חולקה לתקופות שלפני כניסתו לתוקף של תיקון 116 לחוק ולאחריה, בצירוף תקנה (1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967.

    כתב האישום המתוקן בנוסח שהוגש, הועבר לידיעת הסניגור ביום 14.1.2020.

    על אף השינויים הרבים שבוצעו בכתב האישום המתוקן, הרבה מעבר לתיקון אשר אושר בהחלטה מיום 12.1.2020, ההגנה לא התנגדה לנוסח כתב האישום המתוקן כפי שהוגש וההליכים בתיק נמשכו, כולל דיון הוכחות וחקירות הצדדים, על פי כתב האישום המתוקן, תוך שהכפירה הוכרזה מראש, כאמור בסיום ההחלטה בסיום הדיון ביום 12.1.2020.

    לאור האמור, יוכרע ההליך דנן בהתאם לכתב האישום המתוקן שהוגש ביום 13.1.2020 וייקרא להלן - כתב האישום.

     

    דיוני ההקראה

  3. לדיון הקראה הראשון שהתקיים ביום 15.1.2019 לא התייצב הנאשם על אף שזומן כדין. צו הבאה הוצא כנגד הנאשם.

  4. לדיון הקראה שני שהתקיים ביום 2.5.2019 התייצב סניגורו של הנאשם, בהיעדר הנאשם, וביקש לדחות את הדיון לשם לימוד התיק ומתן תשובה מפורטת לאישום. הבקשה נענתה בצירוף הוראה על הפקדת סכום צו ההבאה.

  5. לדיון ההקראה השלישי שהתקיים ביום 19.6.2019 התייצב הסניגור, בהיעדר הנאשם. בדיון זה טען הסניגור כי שטח הבינוי קטן מכפי שצויין בכתב האישום וכן כי הבינוי לא נבנה אלא מדובר במכולה אשר הונחה במקום.

    בנוסף, המכולה שימשה כמשרד מכירות של הדירות שנבנו במסגרת שלב א' של פרוייקט מגורים שנבנה בקרבת מקום (על פי תיק רישוי 2012/540), והיא עתידה לשמש כמשרד גם עבור מכירת הדירות אשר ייבנו במסגרת שלב ב' של הפרוייקט. לאור טענות ההגנה נתבקש ביטול האישום.

    בסיום הדיון הוחלט כי הנאשם יגיש תכנית מדידה לגבי שטח הבינוי ולאחר מכן יישלח למקום מפקח מטעם המאשימה. כן ביקשה המאשימה שהות לשקילת יתר טענות הנאשם.

  6. ביום 9.7.2020 הוגשה על ידי הנאשם, מפת מדידה חתומה על ידי מודד מוסמך.

    ביום 7.8.2019 השיבה המאשימה לגבי מפת המדידה שהוגשה וטענה כי מבדיקת מפקח מטעמה במקום עלה כי המדידה שבוצעה על ידי הנאשם בוצעה בחישוב שטח נטו לעומת המדידה שביצע המפקח בחישוב שטח ברוטו. בנוסף, המבנה לא עומד בתנאי תקנות הפטור בהיותו ממוקם במקום מעל 120 ימים ובשטח העולה על 50 מ"ר. כמו כן, הבינוי הונח במקום אשר ייעודו הוא שטח ירוק ולא ניתן להכשיר את הבינוי.

  7. לדיון ההקראה הרביעי שהתקיים ביום 18.11.2019 התייצבו ב"כ המאשימה והסניגור, בהיעדר הנאשם.

    בדיון זה הובהר כי בין הצדדים היה הסכם מיום 19.8.2019 לפיו הנאשם יסיר את העבירה תוך 30 יום, אולם לטענת ב"כ המאשימה, תוקפו של ההסכם פג לאחר שעבר המועד עליו הוסכם והעבירה לא הוסרה.

    בהוראת בית המשפט ניתנה תשובת הנאשם לאישום. הנאשם כפר בבניית הבינוי מושא האישום ובשטחו. נטען כי הבינוי הוצב עבור מקום התכנסות של אנשי מקצוע ולשימוש כמשרד מכירות עד לסיום הבניה במקום.

    לאור כפירת הנאשם נקבע התיק להוכחות.

     

    דיוני הוכחות

  8. דיון הוכחות ראשון התקיים ביום 12.1.2020 ואליו התייצבו ב"כ הצדדים בהיעדר הנאשם. שני הצדדים לא הגיעו ערוכים לדיון ובנוסף נתבקש תיקון כתב האישום (כמתואר לעיל).

  9. דיון הוכחות שני נקבע ליום 7.4.2020, אולם דיון זה לא התקיים לאור קיומו של מצב החרום המיוחד בשל נגיף הקורונה.

  10. דיון הוכחות שלישי התקיים ביום 29.7.2020 ואליו התייצבו ב"כ הצדדים, עדי הצדדים והנאשם.

    פרשת התביעה

  11. עדות המפקח, מר צחי ביאזי (עת/1)

    • בחקירה הראשית העיד המפקח כי הוא עבד בתפקיד מפקח בניה בעיריית ירושלים מאז שנת 2003 עד חודש אוקטובר 2017.

    • המפקח הגיע למקום בעקבות תלונה. ביום 7.6.2017 ביקר המפקח במקום ומצא את הבינוי. המפקח שוחח במקום עם מר אברהים ג' (אביו של הנאשם) והבהיר לו כי מאחר שהפרוייקט הסתיים, יש לפנות את הבינוי. מר איברהים טען בפני העד כי ישנו פרוייקט המשך והבינוי נדרש לשם מכירת הדירות באותו פרוייקט וככל שהבניה לא תחל בקרוב, הבינוי יפונה. הבינוי ממוקם מעבר לכביש של הפרוייקט שנבנה.

      בעת הביקור במקום צילם המפקח את הבינוי וגם מדד את שטח הבינוי. מבדיקה מחשובית שערך המפקח עלה כי ייעוד הקרקע הוא שטח ירוק.

    • ביום 15.6.2017 התייצב הנאשם לחקירה אצל המפקח והזדהה עם תעודת זהות. הנאשם נחקר בעבירה של שימוש בבינוי וטען כי הוא בעל הקרקע אשר נקנתה בשנת 2013 וכי הבינוי טרם הוסר מאחר שמתוכננת הקמת פרוייקט בניה נוסף במקום. הבינוי הונח במקום בשנת 2014. במעמד החקירה הזהיר המפקח את החשוד-הנאשם והנאשם חתם על טופס החקירה. מחלקת הפיקוח איפשרה את הקמת הבינוי כמשרד מכירות עד לסיום בניית הפרוייקט (עמ' 13, שור' 10-11).

    • בחקירה הנגדית העיד המפקח כי הוא סיים את עבודתו באוקטובר 2017 ואילו פרוייקט הבניה הסתיים באותה שנה. המפקח לא זכר את מועד סיום הבניה.

    • מחלקת הפיקוח התירה את הקמת הבינוי והותרתו במקום עד למועד קבלת טופס 4 לפרוייקט. לדברי הסניגור, טופס 4 וטופס איכלוס הונפקו ביום 27.3.2017 (עמ' 14, שור' 13).

      הסיכום בדבר הותרת הבינוי במקומו עד למועד קבלת טופס 4 היה בעל פה בין מחלקת הפיקוח לבין מר ג'. המחלקה המשפטית לא היתה מודעת לסיכום האמור (עמ' 14, שור' 19-20).

    • המפקח הוא היחיד שיכול לחתום על טופס 2 לבינוי. הסניגור הציג בפני המפקח טופס 2 והמפקח אישר כי הוא חתום על הטופס בחתימה ביום 8.12.2015.

      הסניגור הציג בפני המפקח את תכנית ההתארגנות שהיא גם תכנית מדידה, בה מוצג הפרוייקט והבינוי בכללו והמפקח אישור כי אין מחלוקת לעצם הצבת הבינוי במקום וכי הבינוי אושר להצבה במקום, לשם שימוש כמשרד מכירות, עד למועד קבלת טופס 4.

      בעת מתן האישור לטופס 2 עיין המפקח בתכניות ההיתר והתנהל מול בעל ההיתר, מר איברהים. שמו של הנאשם לא הוזכר בתכניות.

    • המפקח מדד את הבינוי באמצעות רולטקה ונעזר בשוטר. המפקח ביצע מדידה של המבנה על פי שטח ברוטו, כולל קירות. ככל שהמודד מטעם הנאשם ביצע מדידה של שטח נטו, יכול שתהיה סטיה בין המידות.

    • המפקח הדביק על המבנה התראה וזימון לחקירה והנאשם בחר להתייצב וליטול אחריות על הבינוי. ככל שלא היה מתייצב אדם אחר, היה מוצא למבנה צו הריסה.

      בעת המפגש במקום עם מר איברהים גולאני, טען מר איברהים בפני המפקח כי הוא בעל הבית של הפרוייקט והאחראי עליו, אולם הבינוי שייך לבנו. לדברי המפקח, הבינוי לא חלק מהפרוייקט והוא ממוקם מעבר לכביש והנאשם נטל אחריות על הבינוי.

      במעמד החקירה בפני המפקח לא נכח מתורגמן במקום שכן הנאשם דובר עברית.

    • המפקח לא הוציא נסח טאבו לקרקע שכן במזרח ירושלים לא נהוג לעשות כן. המפקח מכיר את מר איברהים כאדם אמין ולפיכך האמין לו כאשר טען כי הבינוי שייך לבנו.

    • גם לשלב ב של הפרוייקט היו מאשרים הקמת משרד, אך לא בטוח שבאותו מקום (עמ' 20, שור' 7).

    • בחקירה החוזרת השיב המפקח כי בפרוייקטים בסדר גודל כפי הפרוייקט שבנה מר איברהים, מאשרים הקמת מבנה בסמוך לפרוייקט עבור משרד למכירות ולמהנדסים. במקרה דנן סוכם עם מר איברהים שהבינוי יוסר עם קבלת טופס 4 לפרוייקט (עמ' 20, שור' 10-13).

  12. עדות המפקח, מר יוסי מרום (עת/2)

    • בחקירה הראשית העיד המפקח כי הוא עובד בתפקיד מפקח בניה בעיריית ירושלים ושכונות עיסוויה, ואדי ג'וז וא-טור הן בפיקוחו.

    • ביום 7.2.2018 ביקר המפקח במקום ווידא כי הבינוי עדיין קיים. המפקח תיעד את הבינוי. מבדיקה שערך המפקח עלה כי הבינוי הוקם על שטח ירוק.

    • הבינוי שימש כמשרד מכירות לפרוייקט שמצדו הימני של הבינוי. בניית הפרוייקט הסתיימה ונמסר טופס 4.

    • המפקח לא ערך תרשומת בתיק לגבי הבדיקות שביצע אלא מסר אותן בעל פה לב"כ המאשימה טרם הדיון הקודם. את התיק דנן מצא המפקח בארכיב ביום 11.2.2018.

      המפקח לא ערך בדיקות נוספות לגבי התיק דנן.

    • בחקירה הנגדית העיד המפקח כי הוא החל לעבוד בתפקידו בשנת 2001 ועבר לעבוד בשכונות ואדי ג'וז ועיסוויה בחודש נובמבר 2017.

    • המפקח ידע כי נמסר טופס 4 לפרוייקט, אולם לא ידע באיזה תאריך. המפקח לא היה מעורב בהוצאת טופס 2, הוצאת ההיתר וטופס 4 לפרוייקט. המפקח לא ידע על הסכמות כלשהן בין מחלקת הפיקוח לבין הנאשם או מי מטעמו (עמ' 22, שור' 8).

    • למעט הביקור שערך המפקח במקום ביום 7.2.2018 לא ביצע המפקח בדיקות נוספות במקום.

    • המפקח לא ידע כי מתוכנן הקמת שלב ב של הפרוייקט. ככל שיבוקש טופס 2 לגבי המשך הפרוייקט, יהיה זה נתון לאישור המפקח-העד.

    • מבנה משרד המכירות צריך להיות בתוך השטח המגודר ולא מחוצה לו. המפקח לא ידע כי אישרו למר איברהים להציב את הבינוי (עמ' 22, שור' 30-31).

  13. הוצגו והוגשו על ידי המאשימה: 3 תמונות ממוזערות של הבינוי מיום 7.6.2017 - ת/1; מפת ייעודי קרקע כולל הפרוייקט והמבנה - ת/2; תרשים המבנה - ת/3; טופס הודעת חשוד מיום 15.6.2017 וצילום תעודת זהות של החשוד - ת/4; 2 צילומים של המבנה מיום 7.2.2018 ומשנת 2013 - ת/5; תדפיס ייעודי קרקע (אשר הודפס על ידי עת/2 - ת/6.

    פרשת ההגנה

  14. עדות מר סלאח נתשה (עה/1)

    • לדברי העד הוא היה הקונסטרוקטור וכן אחראי ביצוע לפרוייקט משלב החפירות ועד לשלב קבלת טופס 4.

    • לא ניתן להתחיל בבניה טרם קבלת טופס 2 אשר לשם הוצאתו יש למנות אחראי ביצוע ולהגיש לעיריית ירושלים תכנית התארגנות. הסניגור הציג בפני העד את מפת התארגנות והעד סימן את שטח הבינוי על המפה.

      לדברי העד, המפה שהוצגה בפניו במעמד החקירה, היא המפה שהוגשה לאישורו של המפקח צחי ביאזי טרם תחילת הבניה.

    • מאחר שפרוייקט הבניה חולק לשני חלקים, הוחלט על הקמת הבינוי במקום שהוא בין שני מתחמי שלבי הפרוייקט (בין מתחם שלב א' לבין מתחם שלב ב'). לדברי העד, לא היה ניתן להקים את הבינוי בתוך השטח המגודר הואיל והיו במקום הרבה עבודות פיתוח וחפירות עד לקצוות המגודרים ולכן לאור הפרשי גובה בין מפלסים אשר דרשו בניה של קירות דיפון מסביב.

      העד עתיד להיות אחראי ביצוע גם בשלב ב' של הפרוייקט. מורכבות עבודות הפיתוח עתידה לחזור על עצמה גם בשלב ב' של הפרוייקט.

    • בחקירה הנגדית השיב העד כי טרם התקבל היתר בניה לשלב ב' של הפרוייקט, אולם ככל הנראה הוא עתיד להתקבל. מלכתחילה שלב זה היה אמור כלול 42-27 יחידות דיור, אולם בפועל יהיו 38 יחידות דיור.

    • החפירות (שלב א') החלו באמצע שנת 2015 והבניה הסתיימה בסוף 2017. העד לא זכר את המועד המדוייק של סיום העבודות. החפירות בוצעו בקו אפס לתכנית שכן היו מחלוקות עם השנים לגבי הגידור והשכנים מסביב בנו בצמוד לקו של החפירות ולפיכך לא נותר מקום לבינוי בתוך השטח שגודר.

    • נוכח היקף הבניה היה צורך במשרד מכירות. הדירות של שלב א' נמכרו, למעט 20 יחידות דיור שהן מושכרות. יחידות הדיור של שלב ב' טרם נמכרו.

    • על אף שהעבודות הסתיימו בשנת 2017 יש צידוק בהותרת הבינוי במקום שכן ההיתר לשלב ב' נמצא בתהליך וצפוי להתקבל בעוד מספר חודשים.

    • לשאלת בית המשפט מדוע יש צורך בקיומו של הבינוי בעת הזאת השיב העד כי אין זה חכם להסיר את הבינוי בין שני שלבי הבניה והבינוי הוקם מלכתחילה במקום אשר יתאים לשני השלבים (עמ' 27, שור' 1).

    • טופס 2 התקבל בחודשים יוני-יולי 2015. מחלקת הפיקוח על הבניה היא האחראית על הנפקת טופס 2. הבינוי מסומן על התכנית שצורפה לטופס. לא ניתן לקבל טופס 2 ללא סימון מיקום המשרד וסימון הגדרות התוחמות את אתר הבניה. מיקום הבינוי לא מסומן בהיתר הבניה והוא לא חלק ממנו אלא חלק מהבקשות טרם תחילת העבודות בשטח לאחר הוצאת היתר הבניה.

    • הבינוי הוא מכולה אשר הונחה במקום בשתי יחידות נפרדות אשר חוברו לכדי יחידה אחת. העד לא היה חלק מהפרוייקט לפני שנת 2015 ולפיכך לא ידע מתי הונחה המכולה במקום.

    • בחקירה חוזרת השיב העד כי בעת שהיה הנאשם בלונדון, העד הכיר את אביו של הנאשם, מר איברהים ג'.

      לשאלה כיצד ידע העד כי אושרה תכנית ההתארגנות השיב העד כי משנתקבל טופס 2, משמע שתכנית ההתארגנות אושרה.

  15. עדות מר אחמד לאוזי (עה/2)

    • בחקירה הראשית העיד העד כי הוא עוסק במקצועו כמודד זה 30 שנה. העד עבד כמודד בפרוייקט הבניה ובנוסף גם מדד את הבינוי באמצעות לייזר.

      שטח הבינוי הוא 67 מ"ר נטו והוא כולל 3 חדרים, הול, שירותים ומטבחון.

      מאחר שקירות הבינוי דקות, הפער בין שטח ברוטו לשטח נטו הוא בסטיה של 5-7 אחוזים.

    • בחקירה הנגדית העיד העד כי מר איברהים גולאני הזמין אותו לבצע את המדידה לבינוי.

    • בפני העד הוצג התרשים שערך המפקח והעד הבהיר כי לפי המדידה שלו אורך הבינוי הוא 12 מטר ורוחב הבינוי הוא 5.5 מטר. סימוני הארוך בתרשים של העד הם מימדי נטו - בפנים הבינוי וללא קירות. לשם הגעה לשטח ברוטו של המבנה יש להוסיף על המדידה 5-7 אחוזים וכך יוצא כי שטח הבינוי הוא 72 מ"ר.

      לשאלת בית המשפט השיב העד כי הוספת 7 אחוזים היא לגבי הקירות החיצוניים בלבד וכי בין שטחי הפנים יש קירות דקים שחלקם אף עשויים מזכוכית.

    • לדברי העד, המבקש הוא שותף ומנהל בפרוייקט. אביו של הנאשם הזמין את העד לבצע מדידה לבינוי.

  16. עדות הנאשם

    • בחקירה הראשית העיד הנאשם כי אביו עבד על הסכמים לפרוייקט והיה אחראי על המשא ומתן. אביו של הנאשם קידם את היתרי הבניה משנת 2000.

      הנאשם היה סטודנט באנגליה. בשנת 2014 חזר הנאשם לארץ והחל לנהל את פרוייקט הבניה. אביו של הנאשם רכש את הבינוי (עמ' 32, שור' 10-12).

      תפקידו של הנאשם היה ניהול הפרוייקט ולא היה לו קשר להליך הרישוי. הנאשם לא היה מעורב בהכנת תכנית ההתארגנות והפקת טופס 2 (עמ' 32, שור' 16-19).

    • הקרקע של הפרוייקט שייכת לווקף. הנאשם, אביו ואחרים משקיעים בחלק מהקרקע לבניה ("אנחנו משקיעים חלק מהאדמה לבנות" - עמ' 32, שור' 22).

    • שלב א' של פרוייקט הבניה הסתיים וממתינים להיתר לשלב ב' של הפרוייקט.

    • המהנדס, מר חסן עבד אל קדר, הבהיר לנאשם כי לאחר שביקר מפקח במקום, עליו להתייצב לחקירה ולהסביר את קיומו של הבינוי ולדברי המהנדס, הנאשם יישאל רק בעניין זה. הנאשם התייצב לחקירה בפני המפקח. חדר החקירות היה קטן ביותר ולא היה תרגום.

      החקירה התנהלה בעברית. הנאשם יודע עברית (כך אמר גם בפתח חקירתו - עמ' 32, שור' 2), אולם לא עד כדי הבנה של מושגים משפטיים ושל חקירה אישית. לדברי הנאשם, הוא התייצב לחקירה בתור פקיד של החברה שמקימה את הפרוייקט (עמ' 33, שור' 5).

      הנאשם לא זכר את כל תוכן החקירה. לדברי הנאשם הוא הסביר לחוקר כי בקרוב יחלו עבודות שלב ב' של הפרוייקט ונענה כי ככל שיחלו העבודות בקרוב, ניתן להשאיר את הבינוי.

      הנאשם העיד בפני המפקח כי הקרקע שלו, אולם היה חוסר הבנה נוכח הפערים בשפה שכן הקרקע שייכת לווקף בטאבו וברור שהקרקע לא שייכת לו.

    • הבינוי עודנו קיים במקום, אולם הנאשם לא משתמש בו בשנתיים האחרונות (עמ' 33, שור' 15). הנאשם מקווה שההיתר לשלב ב' של הפרוייקט יתקבל בקרוב ואז ישתמש שוב בבינוי. ישנה תב"ע אחת לשני שלבי הפרוייקט.

    • בחקירה הנגדית העיד הנאשם כי הוא בן 34, סטודנט לתואר ראשון במשפטים, בשנה ראשונה. הלימודים מתנהלים בעברית. לרוב דובר הנאשם אנגלית לאחר שחי מספר שנים בחוץ לארץ. הנאשם מבין עברית פשוטה.

      לדברי הנאשם, הוא עובד כמנהל פרוייקט של פרוייקט הבניה ועתיד לעבוד בתפקיד זה ב-5 השנים הקרובות.

      הנאשם נשאל על ידי ב"כ המאשימה שאלות פשוטות בעברית והנאשם הנהן כאות הבנה. לשאלת בית המשפט השיב הנאשם כי הוא קורא עברית. בילדותו גדל הנאשם בירושלים ולמד בבית הספר האמריקאי.

    • האדריכל, מר אל קדר, הוא האדריכל שניהל את הליך הוצאת היתר הבניה. תכניות ההיתר הועברו לנאשם מתוקף תפקידו כמנהל הפרוייקט. הנאשם היה אחראי לכל בעלי המקצוע.

    • אביו של הנאשם בן 68 וידיעתו את השפה העברית פחותה מזו של הנאשם. אביו של הנאשם עידכן את הנאשם כי הגיע מישהו מהעירייה לשוחח עימו, אולם הוא לא ידע מי הגיע ומה תפקידו.

      לא יכול להיות שאביו של הנאשם הגיש את הבקשה להיתר והבקשה הוגשה על ידי הווקף ועל ידי הבעלים של הווקף.

    • בעת שבנו את שלב א' של הפרוייקט השתמש הנאשם בבינוי. כיום הנאשם לא משתמש בו והבינוי לא בשימוש. ממתינים לתחילת העבודות של שלב ב' של הפרוייקט ואז ישתמשו שוב בבינוי. עדיין לא מכרו את כל הדירות.

      במקום הבינוי יש שטח ירוק שגודלו 12 דונם אשר לגביו בוצעו עבודות פיתוח וגם לאחר סיום הבניה היה הנאשם חייב לסיים את העבודות בשטח הירוק.

    • הנאשם הציג חוזה רכישה של הבינוי אשר חתום בשם החברה על ידי אביו של הנאשם. הבינוי הונח בשנים 2014 או 2015.

      יוער כי הגשת המסמך לא אושרה הואיל והוא לא נערך על ידי הנאשם.

    • הנאשם חתם על טופס הודעת חשוד אצל המפקח לאחר שהיה נראה לו שהבין את האמור בחקירה. בדיעבד הסתבר כי הנאשם לא הבין ואולי אף המפקח-החוקר לא הבין את החשוד-הנאשם כראוי. היתה אי הבנה בין הצדדים במהלך החקירה בפני המפקח. גם בחקירה בפני המפקח וגם בחקירה בפני בית המשפט הנאשם דובר רק אמת.

      לדברי הנאשם, יכול להיות שהוא ביקש מהמהנדס שייכנס איתו לחדר החקירות, אולם הוא נענה שאסור ולפיכך הוא היה לבד בחקירה.

      לשאלת ב"כ המאשימה מדוע חתם הנאשם על פרוטוקול החקירה אם הוא לא הבין את האמור בו השיב העד כי הוא מכיר את המפקח אשר תמיד הגיע לפרוייקט והנאשם סמך עליו. המפקח זיהה את הנאשם והיה אמון ביניהם שהמפקח לא יזיק לנאשם.

       

      סיכומי הצדדים

  17. סיכומי הצדדים הוגשו בכתב .

  18. סיכומי המאשימה

    • באשר לחקירת הנאשם בפני המפקח - ההגנה לא התנגדה להגשת טופס החקירה ומכך ניתן ללמוד כי הנאשם העיד באופן חופשי ומרצון כנדרש בסעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. בנוסף, בעת שכפר הנאשם באמור בכתב האישום לא כפר הנאשם בעדותו שניתנה בפני המפקח.

      המפקח לא זימן את הנאשם לחקירה אלא הדביק התראה וזימון לחקירה על הבינוי והנאשם התייצב לחקירה מרצונו החופשי.

    • באשר לעדותו של עת/1 - מן החקירה עולה כי העד לא זכר את עצם מתן האישור להנחת הבינוי במסגרת האישור של טופס 2 ורק בדיעבד אושר הבינוי במקום לתקופה מוגבלת. בחקירה החוזרת שב העד וציין כי ההסכם על הותרת הבינוי עד למועד קבלת טופס 4 היה בעל פה.

      העד העיד כי המדידה שבוצעה על ידו היתה לפי שטח ברוטו של הבינוי.

    • באשר לעדותו של עת/2 - העד העיד כי הוא ביקר במקום ביום 7.2.2018 ומצא כי הבינוי קיים במקום, כי הבינוי מוצב על שטח ירוק וכי ניתן טופס 4 זה מכבר.

      עוד הוסיף העד כי ככלל הוא לא מאשר הצבת משרדי מכירות מחוץ לשטח של פרוייקט בניה ובוודאי לא בשטחים מיוחדים.

    • באשר לעדותו של עה/1 - העד העיד כי טרם ניתן היתר בניה לשלב ב' של הפרוייקט. העד הוסיף כי מכירת הדירות של שלב א' טרם הסתיימה והמכירות של שלב ב' טרם החלו, מכאן שהבינוי עדיין דרוש לעבודה.

      לדברי העד, הבינוי הוקם בשני שלבים. הנאשם הוא אחראי על משרד המכירות והמנהל. מעדות זו עולה כי קיים קשר ישיר בין הנאשם לבינוי, כי נדרשו עבודות בניה להרכבת הבינוי וכי הבינוי משמש למכירת הדירות שטרם נמכרו.

    • באשר לעדותו של עה/2 - העד מדד את שטח הנטו של הבינוי ללא קירות חוץ ופנים ובכך הסביר את הפער בין המדידה שלו למדידה שביצע עת/1. בחקירה הנגדית העיד העד כי הנאשם הוא שותף בפרוייקט ומנהל הפרוייקט.

    • באשר לעדותו של הנאשם - עדותו של הנאשם בבית המשפט היתה לא אמינה, לא עקבית תוך שהנאשם סתר את עצמו מספר פעמים. בחקירה הראשית סיפר הנאשם אודות החקירה בפני המפקח ואת אי ההבנה שהיתה בחקירה. בחקירה הנגדית עלה כי הנאשם מבין עברית היטב. הנאשם הודה כי הוא מנהל הפרוייקט.

      במסמך שהציג הנאשם לגבי רכישת הבינוי עלה כי הבינוי נרכש ביום 21.7.2013. בחקירת הנאשם בבית המשפט העיד הנאשם כי הבינוי הוקם בשנים 2014 או 2015, בניגוד למתועד בפרוטוקול החקירה שנערכה בפני המפקח.

      הנאשם העיד בחקירתו כי הוא לא בנה את הבינוי, אולם מעדותו של עה/1 עלה כי הבינוי הורכב משני חלקים על גבי ברזלים ומעדות זו עולה כי אכן נדרשה עבודת בניה להקמת הבינוי.

      כתב האישום מבקש להרשיע את הנאשם בהיותו בעל הנכס, האחראי על ביצוע העבודות והמשתמש בפועל. מכלל העדויות עלה כי הנאשם הוא אכן אחראי וכי הוא השתמש בבינוי. יש ליתן משקל נמוך לעדותו של הנאשם בפני בית המשפט ולהעדיף את עדותו כפי שניתנה בחקירתו אצל המפקח.

    • באשר למועד הנחת הבינוי - בתשובה לאישום לא כפר הנאשם במועד הצבת הבינוי והעלאת טענה זו בדיון ההוכחות מהווה הרחבת חזית אשר מנעה מהמאשימה להביא ראיותיה לעניין זה.

      כלל עדי ההגנה לא ידעו לציין את המועד בו הוצב הבינוי ולפיכך יש לקבל את עדותו של הנאשם בפני המפקח לגבי מועד הנחת הבינוי, אשר היתה ברורה ומוחלטת.

    • מוצג נ/2 הוצג ללא תאריך ולא הוכח כי הוא חלק מטופס 2 שניתן ואשר לגבי טופס זה אישר עת/1 כי הוא חתם עליו. מכאן כי הבינוי הוצב במקום ללא היתר. עדי ההגנה לא טענו כי ניתן היתר בניה להצבת המבנה ו-עת/1 העיד כי רק בדיעבד ניתן אישור לקיומו של הבינוי עד למועד קבלת טופס 4 ומובהר כי ל-עת/1 לא היתה סמכות ליתן היתר בניה לבינוי.

    • באשר להתמשכות קיומו של הבינוי - עת/1 העיד כי לא ניתן אישור להותרת הבינוי לאחר קבלת טופס 4. עת/2, אשר אמור לאשר טופס 2 לבינוי העתידי מתוקף עבודתו כמפקח האזור, העיד כי הוא לא היה מאשר הצבת משרד מכירות מחוץ למתחם הבניה. לפיכך, אין צידוק באי הסרת העבירה.

    • באשר להמשך ביצוע שימוש בבינוי - בתשובת הנאשם לאישום לא נשמעה טענה בדבר הפסקת השימוש בבינוי וטענה זו עלתה רק במהלך חקירת הנאשם. עדי ההגנה העידו כי מכירת הדירות טרם הסתיימה ובעת ביקורו של עת/2 במקום נמצאו רכבים חונים בסמוך לבינוי.

      ההגנה לא הציגה מסמכים להוכחת קידום ההליכים של שלב ב' של פרוייקט ודברי הנאשם כי הליך הרישוי מצוי בשלבים מתקדמים לא הוכחו.

      מדברי הנאשם כי למשך שנתיים הוא לא עושה שימוש בבינוי עולה כי לכל הפחות בוצע שימוש בבינוי מאז מועד קבלת טופס 4 ועד לחודש אוגוסט 2018.

    • באשר להיקף הבינוי - עד התביעה ועד ההגנה הסבירו את הפער בין המדידות. עדותו של עה/2 נגועה באינטרס בהיותו עובד תחת הנאשם ואביו ואילו עת/1 הוא עד עצמאי נטול אינטרסים. לפיכך יש להעדיף את עדותו של עד התביעה לגבי מדידת הבינוי כולל הקירות החיצוניים על עדותו של עד ההגנה.

    • בית המשפט מתבקש להרשיע את הנאשם בעבירת השימוש לגבי מועדים שלא ננקבו בכתב האישום, כפי שעלו מכלל העדויות והעובדות שנתגלו במהלך התיק, וזאת מכח סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

    • המאשימה הוכיחה את העבירות המפורטות בכתב האישום בעבר לספק סביר ומבוקש להרשיע את הנאשם.

  19. סיכומי הנאשם

    • באשר לתיקון כתב האישום - לאחר שהבינה המאשימה כי לא יהיה ניתן להרשיע את הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום המקורי שהוגש, אשר ייחסה לנאשם עבירת בניה בלבד, הוגש כתב אישום מתוקן במסגרתו הוסיפה המאשימה אישום בגין שימוש בשתי תקופות שונות.

    • באשר למועדי הקמת הבינוי והשימוש בו - חברת אליאבוסיון ללעקאר ואלאסתתמאר, מ"ר 514798768 (להלן - החברה) אשר קידמה את פרוייקט הבינוי במקום, קיבלה אישור בעל פה ממחלקת הפיקוח להציב את הבינוי ולהשתמש בו עד למועד קבלת טופס 4. עת/1 הודה כי אישור זה ניתן. אין מחלוקת כי טופס 4 ניתן ביום 27.3.2017. מכאן כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירות בניה ושימוש בגין מועדים שלפני מועד קבלת טופס 4.

    • באשר לאישום בעבירת הבניה - המאשימה מבקשת להרשיע את הנאשם בעבירה של בניית הבינוי על אף שהנאשם נחקר בפני המפקח בגין עבירת שימוש בלבד. עת/1 העיד בחקירתו כי הנאשם נחקר בפניו בגין עבירת שימוש ולא בגין עבירת הבניה.

    • באשר לעדותו של עת/1 - בכל שלבי חקירתו אישר העד כי ניתן אישור בעל פה על ידי מחלקת הפיקוח להקמת הבינוי והשימוש בו לצרכי משרד עד למועד קבלת טופס 4. מעדות זו עלה כי המאשימה לא ידעה על הסיכום שהיה בין מחלקת הפיקוח על הבניה לבין פעולות הפיקוח שביצע העד בפועל בשטח.

    • באשר לעדותו של עת/2 - העד הודה כי לא היה ידוע לו דבר לגבי ההסכם בין הנאשם או מי מטעמו לבין עת/1 בדבר אישור הצבת השימוש בבינוי ועד למועד קבלת טופס 4.

      העד הודה כי הוא ביקר במקום פעם אחת בלבד, ביום 7.2.2018. על אף זאת מבקשת המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירת שימוש עד ליום 6.8.2019 מבלי שהוצגה כל ראיה לכך.

    • באשר לעדותו של עה/1 - העד העיד כי נ/2 מהווה חלק מתכנית ההתארגנות שהוגשה למחלקת הפיקוח על הבניה לקראת קבלת טופס 2 טרם החלו בעבודות הבניה. עדות זו תואמת את עדותו של עת/1 בדבר מתן אישור להקמת הבינוי במקום בו הוקם.

    • באשר לעדותו של עה/2 - גם לאחר שהוספו אחוזים נוספים על המדידה שביצע העד, בדרך של הכללת הקירות, עלה כי שטח הבינוי קטן מהשטח אותו ציינה המאשימה בכתב האישום.

    • באשר לחקירת הנאשם - הנאשם העיד בחקירתו כי הוא לא משתמש בבינוי כיום והוא ממתין להיתר של שלב ב' לשם המשך ביצוע שימוש בבינוי. כן העיד הנאשם כי אביו הזמין את הבינוי שנה לפני שהוא החל להשתמש בו ואף הציג חוזה רכישה של הבינוי משנת 2013.

    • באשר להמשך קיומו של הבינוי - עה/1 העיד כי מכירת הדירות של שלב א' טרם הסתיימה ועבודות הבניה של שלב ב' אמורות להתחיל בקרוב. הנאשם הודה כי הבינוי מוקם במיקום המתאים לשני שלבי הפרוייקט.

    • הניתוק בין מחלקת הפיקוח למחלקה המשפטית ואי ביצוע חקירות מלאות על ידי המאשימה מצדיק את זיכוי הנאשם בשל הגנה מן הצדק.

    • המועדים הנקובים בכתב האישום לגבי עבירת הבניה ולגבי עבירת השימוש עד למועד קבלת טופס 4 הופרכו על ידי עדותו של עת/1. המאשימה לא הוכיחה כי הנאשם ביצע שימוש בבינוי לאחר ביקור עת/2 במקום. מבוקש לזכות את הנאשם מעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

       

      דיון והכרעה

  20. הבינוי

    • מדובר במבנה שהורכב משתי יחידות מובלות בשטח שבין 72 מ"ר (לשיטת ההגנה) ל-85 מ"ר (לשיטת המאשימה).

    • הצבת הבינוי במקומו היא בגדר עבודת בניה.

      החומר ממנו עשוי המבנה או העובדה שהוא הובל כמוגמר למקום הצבתו - אינם רלבנטיים.

    • שימוש בבינוי האמור ללא היתר מהווה עבירה.

      כבר בשלב זה יש מקום לציין כי עסקינן בבינוי שעצם הצבתו טעונה היתר. לא מדובר בשימוש חורג בבינוי שהוקם כדין אך ייעודו שוּנה על ידי המשתמש (כגון דירת מגורים המשמשת כמשרד, חנות או כיו"ב). משמע, כל שימוש בבינוי - טעון היתר.

  21. השימוש בבינוי

    • הבינוי שימש כמשרד מכירות וניהול הפרוייקט.

    • משהסתיים שלב א' של הפרוייקט פסקה הפונקציונאליות של הבינוי.

    • עה/1, המהנדס סאלח נתשה, הבהיר את ההגיון בהותרת הבינוי לאחר סיום שלב א' של הפרוייקט (עמ' 27, שור' 3-1):

      לשאלת בית המשפט למה צריך את המשרד כרגע אני אומר שלהסיר את המשרד ולהחזיר - זה נשמע טיפשי. לבוא לפרק משרדים ולהחזיר. מהיום הראשון מיקמנו את המשרדים לשני השלבים - א ו-ב. כך זה היה מתוכנן מהיום הראשון.

      מדובר במניע כלכלי-תועלתני. הסרת הבינוי עד לקבלת היתר להקמת שלב ב' היא בגדר בזבוז כספי.

    • נסיבות של הותרת בינוי ללא היתר באופן מכוון, מטעמים מוצהרים ומובהקים של תועלת כלכלית, מהוות לדידי שימוש בבינוי, ללא תלות בהימצאות אנשים בבינוי וכניסה שוטפת לבינוי לצורך שהייה בו.

    • טופס 2 לפרוייקט הבניה אושר ביום 12.8.2015 (מוצג נ/1) וטופס 4 לאותו פרוייקט ניתן ביום 27.3.2017 (לדברי הסניגור - עמ' 14, שור' 13; אומצו בסעיף 20 לסיכומי המאשימה).

      מועדים אלו רלבנטיים לענייננו כפי שיפורט בהמשך.

  22. חקירת הנאשם בפני המפקח (מוצג ת/4)

    • כתב האישום אשר פתח את התיק דנן התבסס על חקירה שבוצעה לנאשם אצל המפקח שהוא עת/1. פרוטוקול החקירה הוגש כמוצג ת/4.

    • יוער כבר עתה כי במהלך עדותו בפני בית המשפט טען הנאשם כי הוא התייצב לחקירה בפני המפקח בהיותו עובד בחברה כמנהל הפרוייקט (עמ' 33, שור' 5):

      כשאני הלכתי אליו הלכתי בתור פקיד של חברה שעושה את הפרויקט הזה.

    • עיון ב-ת/4 מעלה כי הנאשם נחקר ביום 15.6.2017 וכי טרם תחילת החקירה פירט המפקח-החוקר בפני הנאשם את העבירה בגינה עמד הנאשם להיחקר, כך תועד: "משתמש במבנה ארעי כמשרד מכירות בשטח כ-85 מ"ר".

      לדברי המפקח בחקירתו בפני בית המשפט, בתחתית ת/4, הוא תיעד כי הנאשם דובר עברית (עמ' 19, שור' 17).

    • התמליל הכתוב המלא של החקירה הוא זה (הקו החוצה - במקור; כתב היד גרוע ביותר ודורש מאמץ רב בפענוח):

      ש.מי בעל האדמה?

      ת.אבא שלי אני הבעלים קנינו את הקרקע בשנת 2013

      ש.מתי הנחתם את המבנה?

      ת.בשנת 2014. יש לנו פרויקט בניה גדול והשתמשנו כמשרד מכירות.

      ש.יש רשיון למבנה?

      ת.לא ידעתי שצריך. אני אפעל להוציא. אנחנו בונים במקום 51 יחידות דיור שאנו בונים ועכשיו סיימנו במקום פרויקט של 52 יחידות דיור.

    • רוב דברי הנאשם בחקירתו היו בגוף ראשון בלשון רבים: "קנינו", "לנו", "השתמשנו", "אנחנו בונים", "שאנו בונים", "סיימנו".

      שלוש התבטאויות תועדו בגוף ראשון יחיד:

      1."אני הבעלים" - המפקח רשם תחילה "אבא שלי" אולם מחק מילים אלה בקו חוצה. אל מול דברי הנאשם-הנחקר במילה הסמוכה - קנינו" - כמו גם נוכח טענתו המבוארת לגבי המצב הקנייני של הקרקע (קרקע של הקדש שעליה מבוצעת הקמה על ידי שותפות/חברה; עמ' 32, שור' 20-22) אין ללמוד ממילים אלה ("אני הבעלים") שהנאשם הוא בעלים של האדמה ואף לא של הפרוייקט.

      2+3."ידעתי"+"אפעל" - מדובר בהתבטאות העולה בקנה אחד עם הסברו של הנאשם בפני בית המשפט לפיו הוא מנהל הפרוייקט. לא ניתן ללמוד מכאן בעלות אישית של הנאשם בפרוייקט ו/או בקרקע.

    • השאלה היחידה של המפקח שמאפשרת הבחנה בין יחיד לרבים, היתה בלשון רבים: "הנחתם".

    • מכלול חקירת הנאשם בפני המפקח מעלה תמונה כוללת התומכת בטענת הנאשם בפני בית המשפט: הנאשם לא התייצב לחקירה בכשירותו האישית אלא כנציג החברה המקימה את הפרוייקט.

      נראה כי גם המפקח ידע זאת.

    • מדובר בחקירה שבוצעה ביום 15.6.2017 - יותר מחודשיים וחצי לאחר קבלת טופס 4 לשלב א' של הפרוייקט ביום 27.3.2017.

  23. האישור להצבת הבינוי והשימוש בו עד קבלת טופס 4 (27.3.2017)

    • לטענת ההגנה, במצורף לבקשה לקבלת טופס 2 (אשר סומן כמוצג נ/1) הוגש תשריט של תכנית ההתארגנות לאתר (התכנית סומנה כמוצג נ/2) אשר כלל סימון של גידור אתר הבניה וסימון של מקום הצבת הבינוי אשר עתיד היה לשמש למשרד מכירות.

    • עת/1 העיד בחקירתו (טרם הוצג בפניו נ/1) כי הוא לא זוכר אם אישר טופס 2 לפרוייקט, אולם הוסיף כי מתן טופס 2 למקום היה מצוי בסמכותו הבלעדית (עמ' 15, שור' 5-8).

    • בחקירה הנגדית ל-עת/1 נשאל העד לגבי נ/2 (עמ' 15, שור' 16-21):

      ש.אתקן את עצמי. מה שקראתי לו תכנית התארגנות, זה למעשה תכנית מדידה בה סימנו את תכנית המדידה של הפרוייקט. בד"כ מסמנים את השטח של המשרדים. אני מציג לך את תכנית ההתארגנות שאני קורא לה גם תכנית המדידה ובה מסומן אותו משרד מכירות בצהוב.

      ת.מעיין.

      ש.האם גם את זה אתה לא זוכר

      ת.לא. אמרתי לך שזה אושר ואנחנו לא רבים על עצם הצבה של משרד המכירות.

      משמע, עת/1 אישר בחקירתו כי תשריט ההתארגנות (נ/2), הכוללת את הבינוי, אושר.

    • בנוסף, עת/1 העיד בחקירתו הנגדית לגבי אישור שניתן בעל פה להצבת הבינוי (עמ' 13, שור' 1-8):

      ש.בהגינותך אתה אומר: אנחנו, מח' הפיקוח על הבניה, אישרו למר ג' להשאיר את המשרד הזה כל עוד הפרוייקט פעיל

      ת.כן

      ש.זאת אומרת שעד הנפקת טופס 4 מבחינת המחלקה לפיקוח על הבניה הרשיתם לו להישאר עם המשרד הזה

      ת.נכון

      ש.אחרי הנפקת טופס 4 מבחינתכם הוא צריך לפנות

      ת.נכון.

      ובהמשך (עמ' 14, שור' 19-20):

      ת.אבהיר לך נקודה. הסיכום שהיה עם גו'לאני היה בעל פה, של מח' הפיקוח על הבניה. כנראה שהמח' המשפטית לא היתה מודעת לזה. לא היה שום דבר סגור וחתום.

      גם בחקירה החוזרת שב העד על עדות זו (עמ' עמ' 20, שור' 11-13):

      ת.בפרוייקטים גדולים מסוג זה אנחנו נוטים לאשר משרד למהנדסים או למכירות בתנאי שהוא משמש לבניה בלבד ולא מעבר לזה. סוכם, בינינו לבין מר אברהים גו'לאני, בעל ההיתר, לגבי המבנה הספציפי עליו מדובר, שבסיום הפרויקט בסמוך לטופס 4, עליו לפנות את המבנה.

    • עולה מן האמור כי עת/1, אשר לדבריו, הוא המוסמך הבלעדי לאשר הצבת מבנים למשרדי מכירות במסגרת תכניות מדידה לשם הנפקת טופס 2, נתן אישור בעל פה (כפי שהעיד) ואף בכתב (לאחר שהודה כי מפת המדידה שהוצגה בפניו, אושרה) להצבת הבינוי במקום בו הוצב ולשימוש בו עד למועד קבלת טופס 4.

    • המאשימה לא ביקשה להכריז על עת/1 כעד עויין (סעיף 179 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).

      לבית המשפט לא נותר אלא לתמוה: האם המאשימה (המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים, בשם מדינת ישראל) ידעה כי עת/1 איפשר את קיומו של הבינוי (משרד מכירות) עד מתן טופס 4 לפרוייקט (שלב א')? האם חרף התנהלותו זו של המפקח מטעם עיריית ירושלים על הפרוייקט (עת/1) סבורה המאשימה כי עצם הצבתו של הבינוי והשימוש בו עד טופס 4 הם בגדר עבירות שיש להגיש כתב אישום בגינן?!

    • יצויין כי בחקירת המפקח בפני בית המשפט העיד המפקח (עת/1) שהוא לא יודע במה מואשם הנאשם וכי הנאשם נחקר בפניו לגבי עבירה של שימוש בבינוי (עמ' 17, שור' 4-5). למרות האמור, כתב האישום אשר פתח את התיק ייחס לנאשם עבירה של בניית הבינוי, ולא עבירה של שימוש כפי העבירה בגינה נחקר הנאשם בפני המפקח.

      גם נושא החקירה מבהיר כי המפקח לא חשב שיש בעייתיות בעצם הצבת הבינוי עד קבלת טופס 4 לפרוייקט.

    • לשיטה אחרונה יוער כי פרוייקט בניה של 51 יחידות דיור המוקם לאורך שנים זוכה, בעניין שבנוהל שגרתי, לביקורים תכופים של מפקחי בניה. הבינוי לא היה מוסווה ולא ייתכן שהיה נסתר מעיני מפקחי עיריית ירושלים שהגיעו לאתר הפרוייקט. אף לא מן הנמנע שהמפקח נפגש עם הנאשם (מנהל הפרוייקט) במשרד המכירות (הבינוי מושא דיוננו). מובן שאין לקבוע עובדות בעניין, אולם ההתנהלות השגרתית הנהוגה מטילה אף היא צל על הגיון ההליך בכל הנוגע לתקופה שעד הוצאת טופס 4.

      נוכח עמדתו המפורשת של מפקח הבניה שהיה מופקד על הפרוייקט לגבי הלגיטימיות של הבינוי עד לקבלת טופס 4, הרי שגם אם אין לבינוי היתר, עומדת הגנה מן הצדק בכל הנוגע להקמת הבינוי והשימוש בו עד יום 27.3.2017. בהתאם, מבוטל האישום בבניה וכן מבוטל האישום לגבי שימוש עד יום 27.3.2017.

  24. האחריות המיוחסת לנאשם

    • בסעיף 3 לכתב האישום מפורט כי מבוקש להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בהיותו בעל הנכס, המשתמש בפועל והאחראי לביצוע העבודות.

    • כלל תיאוריו של המפקח (עת/1) בעדותו התייחסו למר אברהים ג' (אביו של הנאשם) כדמות הדומיננטית בפרוייקט. בין היתר תיאר עד התביעה כי מר אברהים ג' אמר ש"הוא צריך את המבנה" וש"הוא יפנה את המבנה" אם לא יתחיל את הבניה של שלב ב' (עמ' 11, שור' 19-15). אברהים ג' הוא גם זה שאמר למפקח כיצד הובא הבינוי למקום (עמ' 16, שור' 33). עד התביעה אישר כי אברהים ג' היה בעל הבית של הפרוייקט (עמ' 17, שור' 26-20).

    • עד התביעה נדרש ליתן הסבר לשיוך הבינוי דווקא לבן מ. (הנאשם) ולא לאביו, אברהים ג' שהיה "בעל הבית" של הפרוייקט.

      שני הסברים ניתנו: האחד - מ. הוא זה שהתייצב לחקירה (עמ' 17, שור' 15-12); השני - אמנם אברהים הוא בעל הבית של הפרוייקט, "אבל הקרוואן זה לא חלק מהפרוייקט" כי "הוא יושב על אדמה אחרת מעבר לכביש" (עמ' 17, שור' 26).

      שני ההסברים אינם משכנעים ובוודאי שאינם מבססים הרשעה של הנאשם מעבר לספק סביר.

      התייצבות הנאשם לחקירה היתה מטעם ההתארגנות העסקית ולא בכשירותו הפרטית, כפי שעמדנו לעיל.

      ההפרדה בין הבינוי לבין הפרוייקט היא מעושה ומנותקת מכלל ההקשר של הפרוייקט והתרת העמדת הבינוי, כפי שעמדנו לעיל.

      אין הסבר מוצק לייחוס השימוש בבינוי דווקא לנאשם דנן.

    • עה/1 העיד בחקירתו כי הוא מכיר את הנאשם אשר תפקידו בחברה הוא מנהל והבעלים של הפרוייקט.

      העד הסתייג לגבי הבעלות על הקרקע (עמ' 28, שור' 4-5).

    • עה/2 העיד בחקירתו כי אביו של הנאשם הזמין אותו לבצע מדידה לבינוי. עוד הוסיף העד כי הוא מכיר את הנאשם אשר משמש בתפקיד מנהל בפרוייקט ואחד מהשותפים בפרוייקט (עמ' 31, שור' 17-22).

    • בחקירתו הראשית העיד הנאשם כי אביו עבד על ההסכם של הפרוייקט משנת 2000 והליכי הרישוי עד להוצאת היתר הבניה ארכו עד שנת 2015. לאחר שחזר הנאשם מאנגליה, בשנת 2014, הוא החל לנהל את פרוייקט הבניה (עמ' 32, שור' 5-7).

      לנאשם לא היה כל קשר להליכי הרישוי לרבות האישור של טופס 2.

    • בסעיף 5 לסיכומי הנאשם הובהר כי חברה (אשר פרטיה צויינו שם) קידמה את פרוייקט הבניה הצמוד לבינוי.

    • במהלך כל ההליכים לא נטען ולא הוכח כי הנאשם הוא בעל הקרקע, בעל הבינוי או בעל החברה אשר הקימה את הפרוייקט. כל שהוכח הוא כי הנאשם בעל תפקיד בחברה ובפרוייקט.

      אין בכך כדי להצדיק הטלת אחריות אישית על הנאשם המועסק אצל החברה בשל עבירה שביצעה, לכאורה, החברה.

      אף אם ניתן לסבור כי הנאשם התייצב לחקירה לגבי הבינוי כחלק מהבעלים של הפרוייקט, הרי שהתייצבותו ונטילת האחריות על הבינוי, היו בשם החברה ובעבורה, ולא כנטילת אחריות אישית.

      הדבר ברור עוד יותר כאשר מעדותו של הנאשם עלה כי הליכי הרישוי של הפרוייקט (אשר הבינוי מהווים חלק בלתי נפרד ממנו), החלו והתנהלו עוד בהיותו צעיר וספק אם בכלל שהה בישראל באותה עת.

    • הנה כי כן, לא הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם, בכשירותו האישית, הוא בעל הנכס, המשתמש בפועל והאחראי לביצוע עבודות בבינוי.

       

      התוצאה

      קמה הגנה מן הצדק לגבי עבירת הבניה וכן לגבי עבירת השימוש עד יום 27.3.2017.

      הנאשם מזוכה מחמת הספק מעבירת השימוש מיום 27.3.2017 ואילך.

      לא מצאתי להורות על זימון הצדדים להקראת הכרעת הדין בכדי שלא לגרום לנאשם אבדן זמן נוסף.

       

      ניתנה היום, כ' כסלו תשפ"א, 06 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ