רשות האוכלוסין הגישה כתב אישום על העסקת עובדת זרה ללא היתר מבלי לגבות מהעובדת גרסה. שופטת בית הדין לעבודה ציינה כי תקופת ההעסקה הקצרה וחוסר המודעות של הנאשמת למעשיה העלו בליבה ספק שאינו מאפשר הרשעה.
בית הדין לעבודה בתל-אביב זיכה מחמת הספק נאשמת שהוגש נגדה כתב אישום על מסתננת ללא היתר עבודה וביטוח רפואי. השופטת הבכירה מיכל לויט קבעה כי היא מעדיפה את גרסת הנאשמת לפיה לא ידעה שמדובר במסתננת, על פני גרסת פקחי רשות האוכלוסין שלא טרחו לתחקר את העובדת הזרה.
במאי 2011 נכנס צוות רשות האוכלוסין לבית פרטי ברמת גן ואיתר עובדת זרה מסין עוסקת בעבודות משק בית ללא היתר העסקה. כשנתיים לאחר מכן הוגש נגד בעלת הבית כתב האישום.
באת כוח רשות האוכלוסין, עו"ד חגית רונן, טענה כי הנאשמת העסיקה את העובדת הזרה ללא היתר ביודעין, במשך חודש רצוף כולל לינה. טיעון זה נסמך על עדויות אחד הפקחים שסיפר כי העובדת הובילה אותו לחדרה, שם ראה את חפציה וכבודתה.
אולם הסניגור עו"ד יניב דוד כפר בשם הנאשמת בטיעונים כלפיה. הוא טען כי מרשתו העסיקה את העובדת לתקופה זמנית קצרה ביותר של כ-3 שבועות בלבד, ושהיא מעולם לא לנה בביתה. הנאשמת עצמה העידה כי חיפשה מישהי שתעזור לה במעבר דירה כיוון שהייתה אז בהיריון מתקדם ומטופלת בשני ילדים, וקיבלה על העובדת המלצה מחברה. לדבריה העובדת הועסקה אצלה 3 פעמים בשבוע למשך 7 שעות וקיבלה בתמורה 1,000 שקל לשבוע.
בהמשך נטען כי לנאשמת לא היה מושג שמדובר במסתננת לא חוקית, כפי שהתגלה בדיעבד, שכן היא בדקה את מסמכיה של העובדת, וראתה שיש לה חותמת בדרכון ואף כרטיס מגנטי של "כלל", שסברה בתום לב כי זהו הביטוח הרפואי שלה.
בנסיבות אלה, ובמיוחד כשהרשות לא תחקרה את העובדת ואפילו לא הביאה אותה לעדות בבית המשפט – סיכם הסניגור כי אין ראיות מספיקות להרשעה פלילית.
בלי מודעות
ואכן, השופטת הבכירה לויט הודיעה כבר בפתח הכרעת הדין כי היא מזכה את הנאשמת מחמת הספק. השופטת קבעה כי מצד אחד אין ספק שהנאשמת העסיקה עובדת זרה ללא היתר חוקי וביטוח רפואי, אולם מהצד השני רשות האוכלוסין לא הביאה כל עדות בדבר נסיבות ביצוע העבירה, לרבות גרסתה של העובדת עצמה.
בנוסף, עדותה של הנאשמת כי הייתה זו תקופת העסקה קצרה שלא כללה לינה וכי האמינה באמת ובתמים שמדובר בעובדת חוקית עם ביטוח, הותירה בשופטת רושם חיובי.
"גרסתה של הנאשמת שנתנה עוד בשלבי החקירה, ואף עדותה בבית הדין, ולפיה ראתה חותמת מוטבעת בדרכונה של העובדת, הייתה כנה ומהימנה עליי. אמנם הנאשמת לא בדקה מעבר לכך וגם לא צילמה או הותירה בידי אסמכתא, אולם בשים לב לתקופת ההעסקה בת פחות מחודש ולכך שהעובדת הועסקה חלק מהשבוע ולא לנה בביתה, סברתי כי עולה ספק סביר באשר לקביעת היסוד הנדרש של מודעות או 'עצימת עיניים'", כתבה. כלומר, לא הוכח שהנאשמת הייתה מודעת למעשיה, ובהיעדר גרסתה של העובדת עצמה השופטת בחרה "להפעיל את הספק לטובתה של הנאשמת", וזיכתה אותה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין