זוכתה נהגת נכה שהואשמה כי חנתה במקום המיועד לכניסת רכב פינוי אשפה

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה לאחרונה את הנהגת לאחר שקבע כי היא לא חנתה במקום המיועד לכניסת משאית פינוי אשפה אלא בסמוך אליו ורכבה לא היווה הפרעה ממשית לתנועה.

נהגת ברכב הנושא תו נכה חנתה ב-2016 בסמוך למקום עבודתה ברחוב החבצלת בירושלים. היא הואשמה בכך שהחנתה את רכבה במקום המיועד לכניסת משאית פינוי אשפה, בניגוד לחוק העזר הירושלמי. בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה אותה לאחרונה לאחר שקבע כי האישום אינו תואם את עובדות המקרה ולא הוכחה הפרעה ממשית לתנועה.

המאשימה טענה כי חניית הנאשמת הפכה את משימת פינוי האשפה מהפחים הטמונים בקרקע לקשה עד בלתי אפשרית עבור משאית פינוי האשפה.

מנגד, הנאשמת טענה כי בעת שחנתה במקום לא הייתה כל מניעה לפינוי האשפה מהפחים מאחר שלצד הכביש מוצב עמוד הניתן להסרה, באופן שמאפשר לפנות את האשפה מהמקום מבלי להפריע לתנועה כלל. כמו כן, ניתן היה לדבריה להעמיד את המשאית מאחורי רכבה ולפנות את הפחים באמצעות המנוף המותקן על גבי המשאית.

הנאשמת גם עמדה על אי הבהירות באישום והוסיפה כי בניגוד לטענת המאשימה רכבה לא חסם את כניסת משאית האשפה למקום אלא עמד על מדרכה רכבה בסמוך לפחים.

היא הדגישה כי לרכבה תג נכה תקין ובהתאם לחוק חניה לנכים החניה במקום הייתה מותרת משלא הייתה בה הפרעה פוטנציאלית ממשית לתנועה.

המאשימה השיבה כי פינוי האשפה באמצעות המנוף המותקן על גבי המשאית מעל לרכבה של הנאשמת היה מאט את הפינוי ואף יכול היה לסכן את רכבה. היא הוסיפה כי גם האפשרות לפנות את האשפה לאחר הסרת העמוד הייתה מסרבלת את הפינוי וגורמת להפרעה משמעותית לתנועת כלי הרכב במקום, כך שלא חלה ההוראה בחוק חניית נכים המתירה לנאשמת להעמיד את רכבה במקום אסור.

לא מנעה כניסת רכבים

השופט דניאל מרדכי דמביץ זיכה את הנאשמת לאחר שקבע כי עובדות המקרה לא תואמות את האישום. הוא הבהיר כי מחומר הראיות עלה שהנאשמת לא העמידה את רכבה בכניסה למקום המיועד לכניסת משאית האשפה אלא על מדרכה רחבה בסמוך לפחים ואף לגרסת המאשימה עצמה היא רק תפסה את המקום שיועד לעצירת משאית הפינוי.

השופט ציין כי די באי התאמה זו כדי לזכות את הנהגת אך הוסיף כי יש לדחות גם את טענת המאשימה לפיה חניית הנאשמת הייתה הופכת את פינוי האשפה מהפחים הטמונים לקשה עד בלתי אפשרית.

לדבריו, המאשימה לא הביאה ראיות השוללות את גרסת הנהגת כי למשאית הייתה גישה לפחים באמצעות הסרת העמוד בכניסה לרחוב או תוך ״שליפת״ הפחים מעל לרכבה תוך שימוש במנוף.

הוא הוסיף כי קיים ספק בנוגע לטענת המאשימה שחניית הנאשמת הייתה מאלצת את המשאית לעמוד על הכביש במהלך עבודתה ולהפריע לתנועת כלי הרכב במקום. הוא ציין שבכל מקרה הפרעה של משאיות אשפה לתנועה היא התרחשות נפוצה ויומיומית ו״לא ברור מה בין מנהג רווח זה של שלוחי הרשות המקומית לבין הגשת אישום במקרה דנן״.

השופט ציין עוד כי בהתאם לחוק חניית נכים נכה רשאי להעמיד את רכבו במקום שהחנייה אינה מותרת בו, אלא אם הדבר מהווה ״הפרעה ממשית לתנועה״, תנאי שהמאשימה לא הוכיחה במקרה זה.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין