מדינת ישראל נ' פלונית

בהתאם להוראת סעיף 182 סיפה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ראשית דבר אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמת מחוסר אשמה.

כתב האישום

1. הנאשמת הואשמה בכך שביום 5.10.2016 בשעה 10:59, ברחוב החבצלת 9 בירושלים, העמידה/החנתה את רכבה במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב שלא להעלאת נוסעים או הורדתם. בכך יוחסה לנאשמת הפרה של סעיף 5(א) לחוק העזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"א-1960 וכן תקנה 72(א)(4) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

    

   סדר ניהול הדיון

2. בישיבת ההקראה לא כפרה הנאשמת בעובדות המיוחסות לה בכתב האישום אולם טענה כי הואיל ובעת העבירה הנטענת הוצג כדין ברכב תג נכה תקין הרי שחל סעיף 2 לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (להלן - חוק חניה לנכים) ולפיכך החניה היתה מותרת.

   ב"כ המאשימה טען מנגד כי החניה שבוצעה עולה כדי הפרעה פוטנציאלית ממשית לתנועה ולפיכך לא חל סעיף 2(א)(4) לחוק חניה לנכים.

   לעניין עצם מהות האישום הבהיר ב"כ המאשימה כי "הכניסה הנדונה כי כניסה של רכב פינוי אשפה" (עמ' 1, שור' 15).

   הנאשמת ציינה כי גם בעת חנייתה לא היתה מניעה לפינוי אשפה מפחים טמונים המצויים ליד המקום בו חנתה. לדבריה, לצד הכביש ישנו עמוד (מתוך סדרה של עמודים נמוכים המונעים מעבר כלי רכב) שהוא ניתן להסרה (באמצעות מפתח) וכך בכל מקרה מתאפשר למשאית פינוי אשפה להיכנס לשם ולפנות את האשפה מבלי להפריע לתנועה כלל. עוד ציינה הנאשמת כי בזיקה לאישום קודם שהוגש נגדה בגין חניה באותו מקום היא קיימה סיור במקום עם תובעת מטעם המאשימה ולאחר הסיור התיק נסגר. בדיקה במחשב בית המשפט מעלה כי ככל הנראה מדובר היה ב-ת"פ 9188/2015 אשר האישום היה זהה לאישום דנן ובו הומר האישום באזהרה (בצוותא עם האישום ב-ת"פ 9189/2015).

3. בדיון ההוכחות העידו הפקח (מטעם המאשימה) והנאשמת.

   עד התביעה (הפקח) טען כי חניית רכבה של הנאשמת אף הפריעה לפניית רכבים מרחוב יוחנן הורקנוס המגיע בניצב לרחוב החבצלת. רק בהמשך עדותו טען הפקח כי "ההפרעה העיקרית היא הפרעה לפחים" (עמ' 4, שור' 26).

   הפקח טען שמדובר בתלונה חוזרת של מחלקת התברואה, אולם לא היה בידיו מידע לגבי אופן פעולת רכב פינוי האשפה, יכולותיו, המרחק המרבי האפשרי לפעולה מן הפחים או כיו"ב. טענות מסוג זה לא נטענו ושאלות מסוג זה לא נשאלו - הואיל וברור היה כי לא זה העד הרלבנטי לשם קבלת תשובות בעניין.

   הנאשמת הגישה צילומים (נ/1) המראים את יסוד העמוד הניתן להסרה, אף כי מאוחר יותר הועמד במקומו עמוד ללא אפשרות הסרה. הנאשמת העידה כי במועד העבירה הנטענת, היה במקום עמוד הניתן להסרה. הפקח מטעם המאשימה אמר שאינו זוכר אם זה היה מצב הדברים בזמן העבירה הנטענת (עמ' 5, שור' 5).

   הנאשמת אף הגישה צילומים (נ/2) המראים כי כיום שוב יש במקום עמוד הניתן להסרה ואף רואים בהם משאית שנכנסה למקום לשם מתן שירות לפחים הטמונים.