התקבלה עתירת גיורת נגד החלטת המדינה שלא להעניק לה אזרחות

אזרחית הפיליפינים עברה גיור ממלכתי אך רשות האוכלוסין וההגירה סירבה להכיר בה כישראלית. ביהמ"ש קבע שהיא עומדת בתנאים לקבלת אזרחות

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה שהגישה גיורת נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא להעניק לה אזרחות מכוח חוק השבות. השופטת מיכל אגמון גונן קבעה שהעותרת, שהגיעה לישראל מהפיליפינים לפני כ-22 שנה, עומדת בתנאים לקבלת אזרחות מאחר שהיא עברה את הגיור בזמן שהחזיקה באשרה כדין. היא הורתה למשיבה להעניק לה אזרחות באופן מיידי על מנת שתוכל לחגוג את הפסח כישראלית.

העותרת (41) עברה שני גיורים בישראל בהפרש של שלוש שנים. את הגיור האחרון עברה ב-2017 בבית דין צדק ובית הוראה "שערי הוראה", והוא אושר בבית הדין הרבני. באוגוסט 2021 הגישה העותרת לרשות האוכלוסין וההגירה ("הרשות") בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות בשל היותה גיורת. בקשתה סורבה בנימוק שהיא אינה עומדת בתנאי הסף שנקבע בפסיקה, לפיו גיור שנערך בזמן שהות שלא כדין בישראל אינו מקנה מעמד של עולה.

מכאן העתירה שהוגשה לבית המשפט בינואר אשתקד. לטענת העותרת הרשות פשוט התעלמה מהעובדה שאת הגיור השני נשוא הבקשה היא עברה כשבידה ויזת שהייה תקפה. העותרת הוסיפה כי לאחר שהעמידה את הרשות על טעותה, מצאה האחרונה תירוצים שלא ממין העניין על מנת להביא לדחיית בקשתה.

לדברי העותרת, היא מילאה את התנאים הדרושים לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות והחלטת המשיבה שלא להעניק לה אזרחות – אינה סבירה.

לעומת זאת, כתבה השופטת אגמון גונן כי "הרשות שינתה את טעמה ונימוקיה לאורך ההליך". השופטת ציינה שהרשות עמדה באופן עקבי על סירובה להעניק אזרחות, אף שלאורך ההליך הומצאו לה מסמכים המפריכים את עמדתה. כך למשל הרשות טענה כי "חסרים מסמכים לביסוס הטענה בדבר הגיור הנטען" וכי הסמכות המקומית לדון בעתירה נתונה לבית המשפט בירושלים.

שאלה פשוטה

השופטת מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות הרשות בהליך. לדבריה הרשות העלתה פעם אחר פעם נימוקים חדשים מדוע שלא להעניק לעותרת אזרחות ישראלית, אשר לא הועלו במסגרת החלטותיה הקודמות.

השופטת קבעה שהתנהלות זו אינה סבירה, אינה הוגנת כלפי העותרת ואף מהווה ביזיון בית המשפט.

בתוך כך השופטת ציינה שהשאלה העומדת להכרעה פשוטה יחסית. כל שנדרש לבחון, כתבה השופטת, הוא האם העותרת שהתה כדין בישראל במועד הגשת הבקשה, והאם המסמכים שהציגה בנוגע לאמיתות הגיור שעברה מניחים את הדעת.

ביחס לשאלה הראשונה הבהירה השופטת שדי בהצגת אשרה כלשהי, לא משנה מאיזה סוג. משאין חולק שהעותרת קיבלה אשרת שהייה מסוג ב/1 כשנתיים לפני הגיור הרלוונטי, הרי שהיא עומדת בתנאי זה.

גם התשובה לשאלה השנייה הייתה חיובית. לדברי השופטת הגיור נשוא הבקשה קיבל את אישורו של בית הדין הרבני ולפיכך יש להעניק לו מעמד של גיור שבוצע במערכת הממלכתית. לדברי השופטת, הכרת בית הדין בגיור אף מצמצמת את החשש הכללי מפני ניצול לרעה של ההליך.

"כל תוצאה אחרת אינה מתיישבת עם ההיגיון ועם הסדר", כתבה השופטת. היא ציינה שבית הדין הרבני פסק במפורש שהעותרת היא יהודייה לכל דבר ויכולה לבוא בברית הנישואין כדת משה וישראל. בנסיבות אלה, קבעה, לא ייתכן שפסק דין רבני המאשר גיור אינו מקובל על הרשות כהוכחה לגיור.

לפיכך השופטת הורתה לרשות להעניק לעותרת אזרחות עד ליום ראשון הקרוב כדי שתוכל לחגוג את הפסח הבא עלינו לטובה כישראלית.

• ב"כ העותרת: עו"ד זרי חזן
• ב"כ המשיבה: עו"ד שלומית ארבל (פמת"א אזרחי)

* עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר, פקס, אופיר ושות׳ עוסק בהגירה, בקשות מקלט והסדרת מעמד בישראל

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין