התנגדה לצוואת אביה במטרה להקל על חובותיה – אך נכשלה

פושטת רגל טענה שצוואת אביה אשר מעניקה את דירתו לאחיה החורג, "בושלה" על ידי אחרים כשהיה בלתי כשיר. לצערה, היא לא תזכה בחצי מהנכס

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה התנגדות שהגישה פושטת רגל לצוואת אביה המנוח. לטענתה הצוואה – שלפיה הזוכה בדירת האב הוא אחיה החורג – נערכה בזמן שהאב לא היה כשיר לחתום עליה, כך שהיא חסרת תוקף. לאור זאת נטען שחצי מהדירה היא למעשה שלה אך השופט אסף זגורי קבע שהצוואה תקפה והחייבת תאלץ למצוא דרכים אחרות לשלם את חובותיה.

הצדדים הם אחים מאותו האב אך לא מאותה האם. באוגוסט 2015 ערך אביהם את הצוואה נשוא התביעה. הוא קבע בה כי דירתו הממוקמת באחת מערי השרון תוענק אחרי פטירתו לבנו. ארבעה חודשים לאחר מכן – הלך האב לעולמו. מאוחר יותר ניתן לבקשת הבן צו לקיום הצוואה בעוד הבת, שנכנסה בינתיים להליכי פשיטת רגל, הגישה התנגדות. 

לטענתה הצוואה "בושלה" על ידי אמו של אחיה החורג, שהיה אז קטין, זמן קצר לאחר שהאב שוחרר מאשפוז, בזמן שהיא (החייבת) שהתה לצד מיטת אמה חולת הסרטן. הבת הוסיפה כי מצבו הבריאותי של אביה באותה תקופה היה ירוד כך שלא יכול היה להבחין בטיבה של הצוואה, לכן שיש לקבוע כי היא פסולה.

מנגד טען הבן (26) כי בזמן כתיבת הצוואה היה אביו כשיר ולא היה נתון ללחצים כלשהם. לטענתו בחירת אביו להוריש לו את הדירה במלואה הגיונית, שכן אחותו החורגת – שעזבה את הארץ לשנים רבות – פגעה בו מספר פעמים ואף הפנתה אליו מכתב איומים, תוך שהוציאה ממנו כספים במרמה. מכאן, לטענתו, שהצוואה תקפה ודין ההתנגדות להידחות.

"הפכה אותו למטורלל"

כחלק מההליך מונה מומחה רפואי אשר מצא כי קיימת סבירות גבוהה מאוד – אך לא ודאית – שהאב לא היה כשיר בתקופה הרלוונטית. לדבריו בתחילת 2015 החלה אצלו ירידה קוגניטיבית משמעותית עם מצבים של בלבול, הזיות ומחשבות שווא של רדיפה. בנוסף, הוא סבל מדמנציה ומבעיות זיכרון.

המומחה סיכם כי המנוח לא היה צלול בעת עריכת הצוואה וכי דעתו לא הייתה משוחררת מלחצי נפש חולניים ומחשבות שווא. אלא שבשל העובדה כי הדמנציה לא הייתה יציבה – ייתכן שחווה רגעים של כשירות ולכן מסקנתו אינה מוחלטת.

בנסיבות אלה בחן השופט זגורי את יתר הראיות ובחר על-פיהן, בסופו של יום, שלא לאמץ את מסקנת המומחה. בין הראיות, סרטון שצילמה אחת העדות לצוואה, בו נצפה המנוח מקריא את צוואתו במשך שלוש דקות תמימות ומגלה סממנים של כשירות. הוא הישיר מבט למצלמה, שאל שאלות, הביע עייפות וכיוצא באלה.

אותה עדה אף סיפרה כי המנוח ביקש שהיא תערוך עבורו צוואה מפני שבתו "לקחה אותי לבית חולים בכוח והפכה אותי למטורלל כדי שאתן לה כסף", כך שקיים על פניו היגיון בכך שהעדיף להוריש את דירתו לבנו דווקא.

השופט כתב כי מהתמונה הכוללת ניתן ללמוד ביחס למנוח כי "הסבירות שאכן היה שיפור במצבו באופן שאפשר לו לקבל החלטה אודות רכושו, עולה על הסבירות כי היה שרוי במצב פסיכוטי באותה נקודת זמן". הוא הדגיש כי גם המומחה לא פסל אפשרות כי תיתכן הבלחה של שיפור בתנודתיות אצל המנוח, אשר תאפשר לו לכתוב צוואה המבטאת את רצונו.

לפיכך ההתנגדות לצוואה נדחתה והשופט פסק לטובת הבן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.

• ב"כ הבת: עו"ד עדי רוזנשטיין
• ב"כ הבן: עו"ד יפית אשכנזי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין