בתו של המנוח, שנפטר מסרטן, נלחמה כדי לפסול את הצוואה אבל לא הצליחה בכך. טענתה כי בן הדודה שלה היה מעורב באופן קיצוני בעריכת הצוואה לא התקבלה חרף עמימות גרסתו ועדויות לכך שאכן סייע בארגון הצוואה
גבר בן 58 שנפטר מסרטן ב-2015 שינה לפני מותו צוואה לטובת בתו והוריש את כל רכושו לאחיין שלו (בן אחותו). נסיונות הבת לבטל את הצוואה החדשה כשלו. בית המשפט למשפחה דחה התנגדות שהגישה בין היתר משום ששוכנע כי המנוח היה כשיר ולא הוכחה מעורבות פסולה של האחיין בעריכת הצוואה. לאחרונה, בית המשפט המחוזי בבאר שבע הצטרף לעמדתו בדעת רוב של סגן נשיאת בית המשפט אריאל ואגו והשופט יעקב פרסקי. לעומתם, השופטת גאולה לוין תמכה בפסילת הצוואה.
המנוח חלה ב-2014 בסרטן הכבד ובחודש האחרון לחייו היה בהוספיס בית כשאחותו טיפלה בו במסירות.
כ-3 שבועות לפני שהלך לעולמו הוא שינה צוואה שערך זמן קצר קודם לכן ובה הוריש את כל רכושו לבתו, וערך צוואה חדשה בפני עורך דין ושני עדים, שבה ציווה את כל רכושו לבן אחותו.
לפני כחצי שנה דחה בית המשפט למשפחה בבאר שבע התנגדות שהגישה הבת לקיום הצוואה בטענה שאביה לא היה כשיר והושפע מאחותו ובנה, שהטעו אותו לחשוב שהוא מצווה את ביתו לבית כנסת. עוד היא טענה למעורבות קיצונית של בן הדודה שלה בעריכת הצוואה, שהתבטאה בין היתר בהשגת תעודה רפואית להוכחת כשרותו של אביה, נוכחות בבית האב במועד עריכת הצוואה וארגון עדים לצוואה.
אבל בית המשפט למשפחה דחה את ההתנגדות למרות קשיים בגרסת האחיין סביב מעורבותו. בפסק הדין נקבע כי מומחה ממונה אישר שהמנוח היה כשיר, וגם אם האחיין היה מעורב בצורה מסוימת בארגון הצוואה לא מדובר במעורבות קיצונית שמצדיקה לפסול אותה.
לא הוכיחה את הנרטיב
לאחרונה ערעור שהגישה האחיינית על פסק הדין נדחה בדעת רוב של סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע אריאל ואגו והשופט יעקב פרסקי, כנגד דעתה החולקת של השופטת גאולה לוין שסברה שיש לפסול את הצוואה בשל מעורבות האחיין.
השופט ואגו קבע כי מאחר שמדובר בצוואה תקינה צורנית נטל ההוכחה שרובץ על המערערת כבד במיוחד והיא לא עמדה בו.
השופט ציין כי השופטת לוין הגיע למסקנה של מעורבות פסולה על בסיס ממצאים כמו עמימות שיצר האחיין בנוגע למידת מעורבות, פעילותו להשגת התעודה הרפואית והבאת עדי הצוואה. אלא שלדעת השופט זה לא מספיק כדי לבטל את הצוואה כאשר המערערת לא הציגה ראיות פוזיטיביות לקיומה של מעורבות חמורה.
בהקשר של התעודה הרפואית למשל, ציין השופט כי "רצונו של המשיב 'להקדים תרופה' ולהשיג אישור רפואי, שהוא עבורו, בעתיד, כעין 'תעודת ביטוח', לסייע בבקשתו לקיום הצוואה, הוא, בעיני בגדר הסבר סביר והגיונו להתנהלותו... ואין בו לאשש נרטיב של מעורבות בעריכת הצוואה, ובוודאי לו כזו הנגועה ב'חומרה', כהגדרת הפסיקה", כתב.
עוד ציין השופט כי לא נשללה האפשרות שהאחיין פעל לפי בקשת המנוח כשזימן את העדים, וגם אם הציג גרסאות שונות לגבי מעורבותו זה לא מחליף את הצורך בראיות ממשיות שמוכיחות אותה בצורה ברורה. "יצירת עמימות עובדתית ותרומת המשיב להיוותר חלל ראייתי, שמקשה על קביעות עובדתיות מלאות ומושכלות, עדיין, אין בה ללמד, שהנרטיב המוצג מטעם המערערת, הוא בבחינת הסיפור האמיתי", כתב.
המערערת חויבה בהוצאות של 10,000 שקלים.
עו"ד יגאל מצלאוי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.