האם תבעה לבטל את המתנה בשל התנהגות מחפירה מצד בתה, תוך שציינה כי ממילא התחייבות כזו אסורה על-פי חוק הירושה. בית המשפט קיבל את טענותיה ודחה לחלוטין את גרסת הבת שמדובר בעסקת מכר.
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים השופט נמרוד פלקס קיבל לאחרונה תביעה לביטול ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת זכויות בנכס מאם לבתה. השופט דחה את טענת הבת כי מדובר בעסקת מכר וקבע כי הכוונה הייתה להעניק לה את הבית במתנה לאחר מות האם, ומכאן שמדובר בהתחייבות אסורה לעסקה לאחר המוות. יתרה מכך, גם אם ההתחייבות הייתה תקפה נקבע שהאם הייתה רשאית לחזור בה לנוכח ההתנהגות המחפירה של בתה.
ב-1989 חתמה האם על ייפוי כוח בלתי חוזר ובמסגרתו הורתה להעביר לבתה את זכויותיה בבית בו היא מתגוררת עם בעלה.
בתביעה שהגישה בשנה שעברה ביקשה האם לבטל את ייפוי הכוח. האם טענה כי התכוונה להעניק לבתה את הבית במתנה לאחר אחרית ימיה כדי שבני משפחתו של בעלה לא ישתלטו עליו. אלא שלימים, מערכת היחסים ביניהם התערערה והנתבעת ניתקה עמה כל קשר. משכך, היא ביקשה לבטל את ההתחייבות מחמת התנהגותה המחפירה. בנוסף, היא טענה כי ממילא מדובר בהתחייבות לא חוקית שכן חוק הירושה אוסר על ביצוע עסקאות לאחר המוות שלא באמצעות צוואה.
מנגד טענה הבת כי כלל לא מדובר במתנה אלא בעסקת מכר, וכי אמה קיבלה ממנה כספים תמורת הבית. הבת התבססה על לשון ייפוי הכוח שבמסגרתו כונתה "הקונה".
יסוד התמורה משמעותי
סגן הנשיא פלקס דחה את טענת הבת-הנתבעת לעניין טיבו של ייפוי כוח למרות לשונו הבעייתית, וקבע כי שוכנע שהכוונה הייתה להעניק לה את הבית במתנה.
השופט ציין בין היתר כי הנתבעת לא הוכיחה ששילמה תמורת הבית – ויסוד התמורה במקרה הזה משמעותי ביותר שהרי התשלום הוא הדבר היחיד שמבדיל בין עסקת מתנה לבין עסקת מכר. מלבד זאת, לא נחתם הסכם מכר וייפוי הכוח נערך על ידי התובעת שלא בנוכחות הנתבעת, ואף לא נוקב בסכום התמורה.
השופט הוסיף עוד כי שוכנע כי ההתחייבות על-פי ייפוי הייתה עתידית והמטרה הייתה להעביר את הנכס לידי הנתבעת לאחר פטירת התובעת. בהקשר זה ציין השופט כי ייפוי הכוח נוסח בלשון עתיד, וכי הנתבעת לא פעלה לרישום הזכויות בנכס ואישרה בעדותה כי מעולם לא ראתה עצמה כבעלים שלו. מנגד, התובעת ובעלה המשיכו להתגורר בנכס ולנהוג בו מנהג בעלים שנים ארוכות לאחר החתימה על ייפוי הכוח.
מכאן, קבע השופט, כי ההתחייבות לא תקפה לנוכח העובדה שחוק הירושה אינו מאפשר לבצע עסקאות לאחר המוות אלא בדרך של צוואה.
למעלה מן הצורך, השופט הוסיף כי גם בהנחה שההתחייבות הייתה תקפה הוא היה מבטל אותה בשל ההתנהגות המחפירה של הנתבעת כלפי התובעת. בהקשר זה צוין כי די בהתנהגות לא ראויה כדי לקיים את החריג בחוק המתנה המאפשר למעניק המתנה לחזור בו. במקרה הנוכחי, תנאי זה התקיים לנוכח מערכת היחסים הקשה השוררת בין הצדדים.
לנוכח הדברים האמורים, התביעה התקבלה וייפוי הכוח בוטל תוך חיוב הנתבעת בהוצאות של 25,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אורית אפרתי, עו"ד דודו עמר
- ב"כ הנתבעת: יאסין בלאל, עו"ד דיני משפחה
עו"ד דן (דני) שגב וימר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין