בכיר לשעבר בעיריית בני-ברק חויב לכסות עלויות בנייה של בית כנסת לזכר בנו שנהרג בתאונת דרכים כשהיה חייל. נקבע כי האנשים שמימנו את הבנייה עשו זאת בתמורה להבטחה שלא עמד מאחוריה.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה בכיר לשעבר בעיריית בני ברק לשלם כ-270 אלף שקל פיצויים והוצאות משפט לבעלי עסק שבנו בית כנסת לזכר בנו שנהרג בתאונת דרכים כשהיה חייל. השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט קבעה כי התובעים הסכימו לממן את הבנייה תמורת התחייבותו של הבכיר (שנפטר תוך כדי ההליך) לבטל חובות ארנונה של מאות אלפי שקלים שרבצו על העסק, ומאחר שלא עמד בה – הם זכאים לקבל חזרה את הכספים שהשקיעו.
השלושה – אב, בנו והשותף שלו בפיצוצייה שפעלה בבני ברק – הגישו את התביעה ב-2016, לאחר שלטענתם הבכיר לא עמד בהתחייבותו לסייע להם לבטל את חובות הארנונה ולא הסכים להחזיר להם 400 אלף שקל שהשקיעו בבניית בית הכנסת.
מנגד, טען הנתבע בגרסה שהובאה טרם מותו כי השותף בפיצוציה היה כבן בית בביתו. לפני כמה שנים הוא שיתף אותו בשאיפתו להקים בית כנסת לזכר בנו. הדבר נגע לליבו והוא הציע לדאוג לבניית המקום, וגייס לשם כך את שותפו ואת אביו. הנתבע ציין כי בשום שלב לא הבטיח לשלושה תמורה כלשהי עבור העבודות והיה ברור שהן נעשות מרצונם הטוב.
הנתבע הוסיף כי הסכים לערוך בירור בעירייה ולסייע להם להפחית את חוב הארנונה אך מעולם לא הבטיח להם שיבטל את החובות והוא אף לא יכול היה לעשות זאת. ואולם, לטענתו, ברגע שנודע לתובעים כי לא הצליח לסייע להם עם החוב הם החלו למרר את חייו ולאיים עליו ועל בני משפחתו.
השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט הכריעה לטובת התובעים. "הגעתי לכלל מסקנה כי ההשקעה שנעשתה על ידי התובעים בבנייה, לא נעשתה כתרומה", כתבה. "מדובר בהשקעה כספית שנעשתה לשם ביטול החובות, ובין אם הנתבע התחייב לבטל את החוב, או שרק הביע אופטימיות כי יוכל לבטל את החוב, או שרק השתדל לבטל את החוב, הרי משלא עלה בידו לבטל את החוב, לא קיבלו התובעים את 'התמורה', קרי: הדבר שבגינו ועבורו ביצעו את ההשקעה בבנייה".
לא הגיוני
השופטת ציינה כי אינה מאמינה שהתובעים – ששלושתם "אינם משופעים בכסף" – לא היו מציעים מטוב ליבם לבצע עבודות בנייה שעולות ממון רב לאדם מכובד שלא סבל ממחסור. למעשה, לו היה להם די כסף סביר להניח שהיו משלמים אותו ישירות לעירייה ומכסים את החוב. יותר מזה, בין האב ובנו לבין הנתבע לא הייתה כל היכרות קודמת. "בנסיבות אלו אין כל היגיון שהתובעים יתנו לנתבע תרומה לשם בניית בית הכנסת".
השופטת אף ציינה כי הנתבע לא הציג עדויות או ראיות שמתמודדות עם הגרסה העקבית של שלושת התובעים.
לפיכך השופטת חייבה את הנתבע (עזבונו למעשה) לשלם לתובעים את הוצאות הבנייה בהתאם לחוות דעת של מהנדס ושמאי מקרקעין שמונה מטעם בית המשפט, ובסך הכל כ-230 אלף שקל.
בהמשך השופטת דחתה תביעות לשון הרע הדדיות שהגישו הצדדים וחייבה את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט יחסיות לסכום הפיצוי, את הוצאות המומחה וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובעים: עו"ד רונן בן צבי
- ב"כ הנתבע: עו"ד רונית רוטלוי
עו"ד איילת טל-שחר
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין